טענה שעלתה בשנים האחרונות בישראל היא שבאירופה בית המשפט אסר על הפלרה. כך למשל אהוד לשם ממתנגדי ההפלרה במאמר באמת אחרת:
בית הדין העליון של אירופה קבע בשנת 2009 בפסק דין תקדימי, כי מים
מופלרים דינם כדין תרופה, על כל המשתמע מכך, מבחינת הרגולציה
והפיקוח: כלומר, אסור להשתמש בהם להכנת מזון כלשהו3.
החלטה זו מהווה ציון דרך בהתמודדות הרשויות של המדינות החברות באיחוד
האירופאי, עם נושא ההגדרה והרגולציה של “משקאות פונקציונאליים“4
המצהירים על היותם בעלי “ערך רפואי“ כלשהו.
בהגדרה זו נכללים לפי הרשויות האירופאיות גם מים מופלרים.…
וכך, בקביעתו המגדירה מים מופלרים כ“משקה פונקציונלי“, כלומר בחזקת “תרופה“, סגר בית הדין האירופאי
בשנת 2009, את הגולל על הפלרת מי השתייה בעולם המערבי והדמוקרטי
ומור סגמון (אותו אחד מהאתר נגד החיסונים חסון):
ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך.
וגם בדיון בכנסת:
…אלא שמדובר על תרופה בהגדרתה לפי בית המשפט האירופאי בפסיקתו מ 2005, תרופה לכל דבר…
הטענות מייד מעוררות סימני שאלה, קודם כל נשים לב לכך שישנם שני תאריכים שונים לאותה פסיקה. דבר שני הרי שברשומה על מספר המדינות המפלירות הראיתי כי ארבע מדינות באיחוד האירופי (בריטניה, אירלנד, ספרד ופולין) כן מפלירות (שלא לדבר על רבות נוספות בעולם המערבי בכלל) ולא ידוע לי על אף מדינה שהפסיקה.
אז בואו נחפש את הפסיקה הזאת, אהוד לשם במאמר שלו מציין את מספר הפסיקה (פעם אחת עם תאריך של2009 ופעם אחרת עם תאריך של 2005) כך שניתן לחפש אותה. ואחרי חיפוש קל היא נמצאה.
אז קודם כל ניתן לראות שהפסיקה היא מ2005, מאיפה הגיע ה2009 נראה בהמשך. ומה הפסיקה אומרת על הפלרה – ובכן שום דבר. ומי שלא מאמין שיקרא אותה בעצמו או שיחפש את המילים הפלרה ופלואור ו"משקה פונקצינאלי" ויראה כמה פעמים הן מופיעות שם (רמז: זה מספר עגול).
אז במה כן עוסקת הפסיקה? ובכן נושא הפסיקה הוא:
Free movement of goods – Distinction between medicinal products and food additives – Product marketed as a food additive in the Member State of origin but treated as a medicinal product in the Member State of import –
Marketing authorisation
וכשמו כן הוא עוסק בתביעה של חברה גרמנית שרצתה לייבא מהולנד מוצרים שמשווקים שם כתוספי מזון אבל הרשויות בגרמניה אסרו עליה מכיוון שהן טענו שמדובר במוצרים לשימוש תרופתי. בית המשפט נדרש לשאלה מה הדין של מוצרים האלה ולכן עסק בנושא של ההגדרות של מוצרי מזון או תרופות. יש שם הרבה דברים שלא רלוונטים לעניין ההפלרה, אבל אני כן רוצה להתעכב על מה שבית המשפט אמר בנוגע לסמכות להכריז על מוצר כתרופה :
As stated at paragraph 30 of this judgment, for the purposes of determining whether a product comes within the definition of a medicinal product ‘by function’ within the meaning of Directive 2001/83, the national authorities, acting under the supervision of the courts, must proceed on a case-by-case basis, taking account of all the characteristics of the product, in particular its composition, its pharmacological properties, to the extent to which they can be established in the present state of scientific knowledge, the manner in which it is used, the extent of its distribution, its familiarity to consumers and the risks which its use may entail.
כלומר האחראי הוא הרשויות הלאומיות בכל מדינה והם צריכות לקבוע כל בסיס של מוצר לגופו. בית המשפט עצמו לא קבע כלום בנושא האם מוצר מסויים הוא תרופה או לא.
ומאיפה הגיע התאריך של 2009? ובכן בשנת 2009 פרסם אתר בריטי המתנגד להפלרה פרשנות שלו לאותה פסיקה שעל פיה הוא ניסה לטעון שההפלרה אסורה. ראוי לציין שצדובר בפרשנות של כותבי האתר ללא שום משמעות משפטית. ניתן לראות כי הטענות בנוגע ל"משקה פונקציונאלי" והכרזת מים מופלרים כתרופה מקורם כנראה מאתר.
לסיכום ניתן לראות ששוב פעם טענות מתנגדי ההפלרה נתגלו כשגויות וחסרות בסיס.
א.א. קונספירציות 