נתונים חדשים על ההפלרה ממשרד הבריאות

נתקלתי לאחרונה בד"ח "איכותם התברואותית של מי שתייה במערכות האספקה של הרשויות המקומיות בישראל" לשנת 2011 של משרד הבריאות. הדו"ח כשמו כן הוא סוקר את איכותם של מי השתייה כולל גם את ההפלרה. ממנו עולים כמה נתונים חדשיעם מעניינים.

א)תוצאות ראשוניות של מחקר חדש

אחת ההמלצות של ועדת עדין הייתה לבצע מחקר חדש ארוך טווח על השפעת  ההפלרה על עששת ופלואורוזיס.עכשיו התפרסמו התוצאות הראשונות של המחקר הזה:

  1. ישנה ירידה מובהקת של כ30% בין איזורים מופלרים לעומת לא מופלרים במדד העששת.
  2. ההפלרה משפרת את בריאות השן בכל הערים ובמיוחד בערים בעלות מצב סוציו-אקונומי נמוך.
  3. ההסתברות שילד יהיה ללא עששת כפולה בעיר מופלרת לעומת עיר לא מופלרת.
  4. שיעור הפלואורוזיס בישראל הוא נמוך.

בסך הכל התוצאות חוזרות על מה שמצאה ועדת עדין ומראות כי ההפלרה יכולה להיות יעילה גם במאה ה21. ראוי עם זאת להדגיש כי מדובר עדיין בתוצאות ראשוניות ויש לחכות לתוצאות הסופיות שתמיד ייתכן שיהיו שונות.

ב) החומרים להפלרה

הדו"ח מציין כי החומצה הפלואורסיליצית נרכשת מספרד לאחר שעברה אישורים שהיא עומדת בתקן הישראלי הזהה לאירופאי.

הדו"ח גם מחדש כי ההפלרה במתקני ההתפלה נעשית באמצעות נתרן-פלואורי (סודיום פלואוריד). מכיוון שמים מותפלים יהפכו למרכיב מרכזי ממי השתייה בישראל המשמעות היא שגם חלק ניכר מההפלרה לא יתבצע ע"י החומצה הפלואורוסיליצית. מעניין איך יגיבו לזה מתנגדי ההפלרה. האם הם יחפשו מי הספק של הנתרן-הפלואורי כדי להאשים גם אותו בקונספרציה. אל תתפלאו עם בעתיד תתחילו לשמוע יותר ויותר עד כמה נתרן-פלואורי הוא חומר מסוכן.

ג) רשויות שלא מפלירות

הדו"ח מציין כי אצל רשויות מקומיות שונות יש בעיות ביישום ההפלרה, אולם ישנן כמה עיריות אשר פשוט מעכבות את תהליך ההפלרה אצלן או פשוט לא עושות דבר בתחום ולא משום שאינן יכולות. העיריות הנ"ל הן: רעננה, פתח תקווה, גבעתיים, רחובות וקריית אונו.

יש לציין שאין זה אומר בהכרח שבערים הנ"ל לא שותים מים מופלרים, אלא רק שהקידוחים שבאחריות העיריות הללו לא מפלירים. אולם מים מופלרים יכולים להגיע לערים אלו מהמוביל הארצי או מתקני ההתפלה.

ד) חריגות מהתקן

בשנת 2011 נמצאו חריגות מהתקן של פלואוריד במים רק בקידוח אחד באיזור אשדוד.  מקידוח זה לא המים לא מגיעים ישירות לתושבים, אלא הם מעורבבים עם מים במקומות אחרים. בפועל ריכוז הפלואוריד הממוצע באשדוד עמד על 0.71 מ"ג לליטר

 

מודעות פרסומת

עתירה חדשה נגד ההפלרה וכתבה רצופה שגיאות בווינט

קבוצת אנשים החליטה להגיש עתירה לבג"ץ על מנת לאסור את ההפלרה. אני מתכוון בהמשך לעבור באופן מסודר בטענות העתירה העצמה, אולם ברשומה אני אתעסק במשהו אחר.

יחד עם העתירה התפרסמה בווינט כתבה ובה ראיון עם אחד היועצים לעתירה, הלא הוא אהוד לשם שבעבר כבר עסקתי בשגיאות שבטענותיו. לשם הוא מהנדס לשעבר במשרד הבריאות והוא מנצל זאת על מנת לתת נופך של סמכות לטענותיו, גם שהן אינן עומדות במבחן העובדות. אני רוצה לעבור כאן על כמה מהטענות שהועלו בכתבה:

1. חומרים רעילים?

עם זאת, בעתירה שהגישו עורכי הדין דן אשכנזי ודקלה ברנס נטען כי החומר המוסף אינו כאמור פלואוריד או חומצה פלואוריסלצית נקייה, אלא תוסף רעיל  של תעשיית הפוספטים – חומצה המכילה מתכות רעילות רבות ואשר לטענת העותרים ממיסה בעת המעבר בצינורות המים מתכות נוספות

ומקיימת עמן קשרים כימיים מסוכנים.

עסקתי בטענות מאין אלו בהרחבה בההפלרה- ההיבט הכימי. בקצרה אין דבר כזה פלואור במצב נקי בטבע, יוני הפלואור קשורים ליסודות אחרים אשר מתמוססים ומשחררים את יוני הפלואוריד במים. בתוצר הסופי אין הבדל בין יוני פלואוריד מהחומצה לבין יוני פלואוריד "טבעיים". החומצה עצמה כולה מתמוססת במים כך שהיא אינה משפיעה על הצינורות. החומצה עשוייה (אך אינה חייבת) להכיל בריכוזים נמוכים מספר חומרים אחרים, אולם מדובר בכמויות אפסיות .

2.בדיקות לא טובות?

אפילו היו ספקי המים מקבלים את תוצאות הבדיקות, מדובר בתוצאות המתייחסות למצב החומצה לפני שעברה עם המים דרך צנרות המתכת והפלסטיק .

זהו קטע שנועד להפחדה  בלבד שכן ברור שהבדיקות עוסקות בחומצה לפני שהוכנסה למים, הרי לכך נועדו הבדיקות, לבדוק אם החומר עומד בתקנים לפני שמחדירים אותו למים. מה הטעם בבדיקה לאחר החדרת החומצה? הרי כל המטרה של הבדיקות היא למנוע מחומרים שלא עומדים בתקן להגיע למי השתייה. מה גם שכאמור כל החומצה מתמוססת לאחר ההחדרה למים כך שממילא אין מה לבדוק.

3.תקן לא מתאים?

"אפילו מראית העין של 'תקן', שכביכול עומדים בו, חסרת כל משמעות: התקן עצמו מועתק מאירופה ואינו רלבנטי למרכיבי החומצה בישראל

טענה די משונה ולא נכונה. נתחיל מהסוף, מאז שנת 2009 רוכש משרד הבריאות את החומצה מאירופה כך שכל הטיעונים לגבי זה שהמצב בישראל שונה פשוט אינם נכונים, מדובר בחומצה המיוצרת באירופה לפי תקנים אירופים. אולם בתקן האירופי מצויין מפורש שהוא מתאים גם לחומצה שיוצרה מהחומרים והשיטות שבהן נעשה שימוש בארץ עד 2009. לצערי התקנים הישראלים לא זמינים ברשת באופן חופשי.

4. דו"ח הNRC

בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC), סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים.

האמת כלל וכלל לא. דו"ח הNRC כלל לא עסק בהפלרה, אלא בתקנים האמריקאים שמאפשרים ריכוז של עד 4 מ"ג לליטר במי שתייה והדבר נכתב שם בפירוש (עמ' 11):

The committee’s conclusions regarding the potential for adverse effects from fluoride at 2 to 4 mg/L in drinking water do not address the lower exposures commonly experienced by most U.S. citizens. Fluoridation is widely practiced in the United States to protect against the development of dental caries; fluoride is added to public water supplies at 0.7 to 1.2 mg/L. The charge to the committee did not include an examination of the benefits and risks that might occur at these lower concentrations of fluoride in drinking water.

מכאן גם של שכל הטענות על סכנות כביכול בהפלרה שהדו"ח מצא אינן נכונות. מחברי הדו"ח כן סקרו רשימה ארוכה של מחקרים בנוגע לסכנות כלשהן עקב שתיית פלואוריד, והם מצאו שבמרבית המקרים או שהתופעות מתרחשות עקב חשיפה לכמויות גבוהות של פלואוריד כך שאינן רלוונטיות למי השתייה בארה"ב או שהמחקרים הם בעייתיים ואי אפשר להסתמך עליהם.

התוצאה הבעייתית המרכזית שהם מצאו היא שאנשים שצורכים מים בריכוז עם פלואוריד בריכוז  הקרוב למירבי המותר בארה"ב עלולים לפתח פלואורזיס של העצמות, תופעה לוואי ידועה של צריכת כמויות גדולות של פלואוריד במשך עשרות שנים. אולם לפני כן העריכו שהתקן האמריקאי מגן מפני התופעה הזאת. בכל מקרה אין זה רלוונטי לישראל שבה התקן המירבי נמוך בהרבה (1.7 מ"ג לליטר).

5. בעוד 20 שנה?

צריך לקיים את עיקרון ההיזהרות, ואם לא יודעים מה יהיו התוצאות בעוד 20 שנה אסור לעשות דבר.

לידיעת מר לשם, בישראל מפלירים מים כבר כמעט 30 שנה ובעולם כמעט 70. כלומר חיכו די הרבה זמן לפני שהתחילו וגם היום אחרי עשרות שנים עדיין סיכום המידע מראה כי ההפלרה בטוחה.

6. פתאלטים במים?

"בשנת 2008 מצאנו במים בהוד השרון אפטלטים ברמה הגבוהה פי עשרה מהתקן. זהו חומר מסרטן, תוצר של תהליך כימי בין חומרים שונים. זוהי פסולת של מפעלים שמייצרים פוספטים, ואת זה תו התקן מראש לא מחפש בכלל".

באמת אחרת לשם מרחיב יותר :

בדיקה אקראית שנעשתה ביוזמתי באחת מערי השרון10 (מאי 2009), נמצאו הדברים המדאיגים הבאים:
17.1 באזור ללא : ריכוז הפלואור 0.1 > מקג"ל, ריכוז הפתלאטים 5> מקג"ל.
17.2 אזור עם (חיבור מקורות): ריכוז הפלואור 0.7 מקג"ל, ריכוז הפתלאטים 86 מקג"ל פי 10 מהתקן המותר.
17.3 ניתוח הממצאים: היכן שנמצא פלואור, היה ריכוז הפתלאטים גבוה פי 10 יותר מאשר תקן משרד הבריאות11 מאפשר.

אני חושב שאנשים עם רקע בספקנות מדעית לא יתקשו לאתר את הבעיה בהסקת המסקנות פה. מתאם לא גורר סיבתיות ולכן אין בתוצאות שום הוכחה לקשר כלשהו בין ההפלרה לפתלטים. בוצעה פה רק בדיקה אחת כך שהסיכוי שמדובר בצירוף מקרים בלבד הוא די גבוה, לשם בשום מקום לא מצליח לשלול את האפשרות שמדובר בזיהום שמקורו אחר. לו הוא היה מצליח לשחזר את התוצאות בבדיקות נוספות אז היה הטיעון שלו חזק יותר. וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה:

17.5 בדגימה חוזרת, שנערכה באותו מקום לאחר כשבועיים, לא חזרה התופעה.

זהו המתאם בין החומצה לפתלטים נעלם בבדיקות חוזרות, כל הטיעון של לשם בעצם מתמוטט. אבל לשם לא נותן לעובדות לבלבל אותו:

יתכן והרכב החומצה פלואורוסיליצית שונה מעת לעת ובזמן שריכוזה הזמני גבוה היא מעכלת את הפלסטיק וגורמת להיווצרות הפטאלאטים.

ללשם כמובן אין שום הוכחות להשערתו זו, אולם היא מדגימה את מה שלדעתי היא צורת החשיבה שלו: לא משנה מה ההפלרה אשמה.

7.מה קורה בעולם?

משנת 1990 ועד היום מחליטות עוד ועוד מדינות בארצות הברית להפסיק להפליר כי הן מבינות מה קורה

במרבית מדינות העולם כבר הפסיקו לבצע הפלרה, ויש רק מדינה אחת בעולם נוסף לישראל שעדיין מחייבת בו – אירלנד".

עסקתי בכך ב-אז כמה מדינות באמת מפלירות?

בקצרה בארה"ב שיעור האזרחים השותים מים מפלירים רק עולה ובקליפורניה אף העבירו חוק המחייב הפלרה.

8. הוועדות נגנזו?

לדברי העותרים, ועדות הכנסת קראו פעמיים למשיבים להפסיק את ההפלרה, אך נענו בסירוב. גם ועדה שמינה משרד הבריאות עצמו לבדיקת הנושא המליצה להפסיק את ההפלרה, אך ההמלצות נגנזו.

עם כל הכבוד לועדות הכנסת הן אינן ועדות מקצועיות ואין להן סמכות לתת הוראות למשרד הבריאות. לעומת זאת הועדה המקצועית, ועדת עדין דווקא כן תמכה בהפלרה כמו שכתבתי בועדת עדין וההפלרה.