נתונים חדשים על ההפלרה ממשרד הבריאות

נתקלתי לאחרונה בד"ח "איכותם התברואותית של מי שתייה במערכות האספקה של הרשויות המקומיות בישראל" לשנת 2011 של משרד הבריאות. הדו"ח כשמו כן הוא סוקר את איכותם של מי השתייה כולל גם את ההפלרה. ממנו עולים כמה נתונים חדשיעם מעניינים.

א)תוצאות ראשוניות של מחקר חדש

אחת ההמלצות של ועדת עדין הייתה לבצע מחקר חדש ארוך טווח על השפעת  ההפלרה על עששת ופלואורוזיס.עכשיו התפרסמו התוצאות הראשונות של המחקר הזה:

  1. ישנה ירידה מובהקת של כ30% בין איזורים מופלרים לעומת לא מופלרים במדד העששת.
  2. ההפלרה משפרת את בריאות השן בכל הערים ובמיוחד בערים בעלות מצב סוציו-אקונומי נמוך.
  3. ההסתברות שילד יהיה ללא עששת כפולה בעיר מופלרת לעומת עיר לא מופלרת.
  4. שיעור הפלואורוזיס בישראל הוא נמוך.

בסך הכל התוצאות חוזרות על מה שמצאה ועדת עדין ומראות כי ההפלרה יכולה להיות יעילה גם במאה ה21. ראוי עם זאת להדגיש כי מדובר עדיין בתוצאות ראשוניות ויש לחכות לתוצאות הסופיות שתמיד ייתכן שיהיו שונות.

ב) החומרים להפלרה

הדו"ח מציין כי החומצה הפלואורסיליצית נרכשת מספרד לאחר שעברה אישורים שהיא עומדת בתקן הישראלי הזהה לאירופאי.

הדו"ח גם מחדש כי ההפלרה במתקני ההתפלה נעשית באמצעות נתרן-פלואורי (סודיום פלואוריד). מכיוון שמים מותפלים יהפכו למרכיב מרכזי ממי השתייה בישראל המשמעות היא שגם חלק ניכר מההפלרה לא יתבצע ע"י החומצה הפלואורוסיליצית. מעניין איך יגיבו לזה מתנגדי ההפלרה. האם הם יחפשו מי הספק של הנתרן-הפלואורי כדי להאשים גם אותו בקונספרציה. אל תתפלאו עם בעתיד תתחילו לשמוע יותר ויותר עד כמה נתרן-פלואורי הוא חומר מסוכן.

ג) רשויות שלא מפלירות

הדו"ח מציין כי אצל רשויות מקומיות שונות יש בעיות ביישום ההפלרה, אולם ישנן כמה עיריות אשר פשוט מעכבות את תהליך ההפלרה אצלן או פשוט לא עושות דבר בתחום ולא משום שאינן יכולות. העיריות הנ"ל הן: רעננה, פתח תקווה, גבעתיים, רחובות וקריית אונו.

יש לציין שאין זה אומר בהכרח שבערים הנ"ל לא שותים מים מופלרים, אלא רק שהקידוחים שבאחריות העיריות הללו לא מפלירים. אולם מים מופלרים יכולים להגיע לערים אלו מהמוביל הארצי או מתקני ההתפלה.

ד) חריגות מהתקן

בשנת 2011 נמצאו חריגות מהתקן של פלואוריד במים רק בקידוח אחד באיזור אשדוד.  מקידוח זה לא המים לא מגיעים ישירות לתושבים, אלא הם מעורבבים עם מים במקומות אחרים. בפועל ריכוז הפלואוריד הממוצע באשדוד עמד על 0.71 מ"ג לליטר

 

3 מחשבות על “נתונים חדשים על ההפלרה ממשרד הבריאות

  1. למרות שישנם כבר מחקרים רבים, ועדויות של מומחים בתחום שההפלרה מסוכנת ומזיקה, נניח לרגע את הוויכוח הזה בצד. אני הייתי מעוניין לדבר על היבטים מקוממים אחרים של הההפלרה:
    1) חופש הבחירה – ההפלרה היא בבחינת תרופה שנכפית על האזרחים, בניגוד לרצון של חלקם.
    2) ההפלרה זו תרופה משונה ביותר – למינונים של פלואוריד אין קשר לשיניים, ספורטאי יכול לשתות 8 ליטר ביום חם אפילו שהשיניים שלו ללא רבב, ואדם אחר שכביכול זקוק לפלואוריד שותה מים מינרלים, או מים שעברו סינון באוסמוזה הפוכה ואין בהם פלואוריד. אין התחשבות בצחצוח השיניים עם משחה שכבר מכילה פלואוריד.
    3) שיקולי עלות תועלת – רק חלק קטנטן ממי השתייה באמת נצרך לשתייה, הרוב הולך על האמבטיה, המדיח, השירותים. ואחוז ניכר מהאנשים כלל לא שותה מי ברז.
    4) בהנחה (השגויה לדעתי) שהפלואוריד מועיל לשיניים – למה צריך לבלוע אותו? האם במשרד הבריאות חושבים שגם במעי שלנו יש שיניים?
    5) אין התחשבות באנשים עם מחלות כרוניות של כליה שרגישים לעניין. כולם מקבלים את הרעל במידה שווה.
    http://ndt.oxfordjournals.org/content/23/1/411.1.full
    6) האדמה מושקית במים מופלרים ללא כל צורך. משרד הבריאות לא פרסם שום מחקר שמראה שהדבר בטוח, או מה ההשלכות ארוכות הטווח, למרות שהפרקטיקה הזו היא יוזמה חדשה שלו (לאחר שהאדמה במשך מיליוני שנים מקבלת מים ללא פלואור…).
    7) סיכונים סביבתיים – החומצה הרעילה והמרוכזת של הפלואוריד מונחת לעיתים קרובות במרכזי הערים, למרות כל אמצעי הזהירות תקלה עלולה להתרחש. תקלה יכולה להתרחש גם במינונים לא נכונים של הפלואוריד במים, דבר שקרה פעמים רבות כבר בעולם. גם אצלנו זה עלול לקרות. לא הייתי מתחלף עם האנשים שמקבלים על עצמם את האחריות לפעילות של המערכת. אין להם קייס להפעיל אותה, ותקלה תחשוף את העניין בצורה מאוד כואבת. חוץ מזה ככל שהזמן עובר הדברים רק מסתבכים עבור אותם אנשים שנאחזים "בקרנות המזבח". מגלי ווהבה צודק באומרו:"כמי שאחראיים על בריאות הציבור, זה רק עניין של זמן עד שגם פרשיית הפלואוריד תתפוצץ לכם בפנים".

    בקיצור הפרקטיקה הזו לא רק אווילית היא גם דורסנית ומפרה את זכויות הפרט. הטיעון שזהו רצון הרוב לא עומד למבחן מאחר והכנסת הצביעה נגד ההפלרה, והממשלה החליטה לדחות את הצעת החוק (בוועדה הדיקטטורית לענייני חקיקה) במפגן כח שלא היה מבייש את ממשלתו של יוזף סטאלין – הרשות המבצעת מבטלת את החוקים של הרשות המחוקקת.

  2. מסכימה לחלוטין עם התגובה של עמית.
    מה גם שיש היום אלטרנטיבה ראוייה בהרבה. מדובר על יעילות של הפלרה לילדים בגיל גן-בית ספר, לא לתינוקות ולא למבוגרים.
    בעקבות החוק החדש יחסית של ליצמן, ילדי בית הספר (ואולי אפילו ילדים בגן חובה) עוברים ביקורות שיניים וחינוך לבריאות השן מדי שנה.
    בסקירות האלה אפשר לזהות מי נמצא בסיכון לפתח עששת או מי פיתח אותה כבר ולהפנות לקופ"ח כדי לקבל טיפות פלואוריד *במינון שמתאים לו* וישירות. זול יותר, פחות סיכון סביבתי, פחות נזקים למי שלא באמת צריך את הפלואוריד, חופש בחירה וכו'.
    זו בעיני אלטרנטיבה יעילה מאוד במקום לתת מינון אחיד של משהו לאוכלוסיה שלמה, שיש בה תינוקות, זקנים, חולים, ספורטאים, ילדים וכו'. מיותר לחלוטין.

  3. בד"ח "איכותם התברואותית של מי שתייה" קיפצו לעמוד 34 לפי המונה של הPDF הוא מסופרר במספר 30. ולמעלה יש את הנתון של 30%

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s