ילדים לא מחוסנים חולים יותר מילדים מחוסנים

כותרת באמת אחרת בישרה הבוקר שסקר ענק  מצא שילדים מחוסנים חולים יותר מילדים לא מחוסנים. האמנם? שאלתי את עצמי והחלטתי לבדוק את העניין. חיפשתי את המקורות לסקר ולא הייתי מופתע כאשר המקורות לא היו אתרי מדע, אלא אתרים אלטרנטיביים שונים שזה כשלעצמו כבר היה נורה אדומה, הנורה הבהבה במיוחד כשראיתי שאחד המקורות הוא האתר Natural News שמאמין שבערך כל הממסד הרפואי יחד עם עשרות דברים אחרים הוא מזימה לחיסול האנושות (אוקיי אולי אני טיפה מגזים, אבל זה רחוק מכך).

המקורות דיברו על סקר שנערך בגרמניה בשנת 2011 ואז ניזכרתי שבעבר התקלתי במשהו דומה. חיפוש קצר הביא אותי לרשומה הנהדרת של Orac על הסקר.

הנה התמצית, מדובר בסקר אנונימי באינטרנט. כבר מן ההתחלה ברור שלא מדובר במשהו שאפילו מתקרב להיות מדעי מכיוון שאין פה שום בקרה על אף אחד מהדיווחים. אין למשל שום שימוש במידע מתיקים רפואיים כדי לוודא ממה באמת סבלו או סובלים הילדים אלא רק מסתמכים על זיכרון ההורים שעלול כמובן להיות לא אמין. למעשה אין אפילו ניסיון לוודא שהדיווחים עצמם אמיתיים. בנוסף הסקר נעשה רק על ילדים לא מחוסנים, כלומר אין קבוצת ביקורת.

כדי להתגבר על החוסר בקבוצת ביקורת מארגני הסקר השוו את הנתונים שלהם לאלו של מחקר גרמני על מחלות ילדים באוכלוסייה הכללית בשם  KIGGS (עוד נחזור אליו). ומה הבעיה פה, תסתכלו למשל על פילוג הגילאים של הילדים בסקר, רובם המוחלט מתחת לגיל שנתיים, זאת לא האוכלוסייה הכללית. יותר מזה, לפי פילוג המשתתפים לפי מדינות הרי שרובם הם בכלל מארצות הברית!. קבוצת הילדים בסקר אינה מייצגת את האוכלוסייה הכללית לכן אין שום ערך בהשוואה אליה. יותר מזה, בשאלון רובם המוחלט של ההורים (כ90%) מילאו שהטיפול הרפואי המועדף עליהם הוא אלטרנטיבי. כלומר רובם לא הולכים למי שיכול לאבחן מחלות ולכן אין פלא שהמחלות לא מאובחנות.

ובכן מה ההשלכות לזה? ובכן הבא ניקח לדוגמא את שיעור האוטיזם שבקרב מתנגדי החיסונים נפוצה הטענה שהם גורמים לאוטיזם. הסקר טוען ששיעור האוטיזם בקרב הלא מחוסנים נמוך עד פי 20 מאלה של האוכלוסייה הכללית. אולם מבט על פילוג האוטיזם לפי גילאים בסקר מבהיר כי הגורם לך הוא השיעור העצום של ילידים בני שנתיים במחקר. אוטיזם מתחילים בגיל שנה ומלא, כלומר חלק ניכר מהילדים בכלל לא בגיל שבו ניתן לאבחן אוטיזם. לעומת כאשר מסתכלים על גילאים גדולים יותר שיעור האוטיזם עולה ואף עובר את השיעור האוכלוסייה הכללית בחלק הגילאים.

עכשיו תראו הסקר הזה די גרוע, סליחה, הסקר הזה מאוד גרוע, כל כך גרוע שאי אפשר להסיק ממנו דבר. אבל זה עדיין אירוני שאפילו בסקר הזה הם שיעור האוטיזם לא ממש שונה מזה שבאוכלוסייה.

אוקיי, אז הסקר הזה הוא גרוע, אבל מאיפה מגיעה הכותרת לרשומה? ובכן זוכרים את מחקר KIGGS שממנו הוצאו הנתונים של האוכלוסייה הכללית, ובכן במסגרת המחקר הנ"ל גם הייתה השוואה בין ילדים מחוסנים ללא מחוסנים ולהבדיל מהסקר המתואר זה היה מחקר מדעי אמיתי. התוצאות ובכן היו שאין הבדל בתחלואה בין ילדים מחוסנים לאלה שלא פרט לדבר אחד: נמצא שילדים לא מחוסנים חולים יותר מילדים מחוסנים במחלות שנגדן מחסנים. מפתיע נכון?

(לקריאה נוספת על המחקר בRespectful Insolence)

עכשיו אתם מבינים גם למה מופיע באמת אחרת הציטוט ממנהל הסקר:

"אין אף מחקר שבוצע בארה"ב על-ידי המרכז למניעת מחלות או גופים ממשלתיים אחרים שבודק את ההבדל בין מצבם הבריאותי של ילדים מחוסנים ללא מחוסנים."

בארצות הברית אמנם לא, אבל בגרמניה כן. אבל לא הכל אתם צריכים לדעת.

ובכלל דרושה לא מעט עזות מצח וצביעות (שלא לומר רמאות) על מנת מנת להשתמש בתוצאות של מחקר שמצא שילדים לא מחוסנים חולים יותר ממחוסנים כדי לנסות לטעון ההפך.

אשליות המוניות ותיאוריות קונספירציה, המקרים של כמטריילס ומחלת מורגלונס

גלעד דיאמנט פרסם רשומה מומלצת על אשליות המוניות והיא הזכירה מקרים דומים הקשורים לתיאוריות קונספירציה.

המקרה הראשון הינו כמטריילס ותיאוריית הקונספרציה המלווה אותם. כמטריילס (מאנגלית Chemtrails , שובלים כימיים) היא האמונה כי קיימת מזימה כלל עולמית לריסוס האוכלוסייה. אתם מכירים את השובלים הלבנים שיוצאים מאחורי מטוסים, בדרך כלל מדובר בשובלי התעבות (באנגלית Contrails) אשר נוצרים כאשר מים הנפלטים ממנועי המטוסים קופאים באוויר, לפעמים מדןבר בתופעות נדירות יותר כמו שובלי התעבות אווירודינמיים שנוצרים עקב מעבר האוויר על הכנף או ריקון חירום של דלק או זריעת עננים או שלל תופעות אחרות. המאמינים בכמטריילס לא מקבלים הסברים אלו וטוענים כי מדובר בריסוסים למטרות זדוניות, הם לא בדיוק סגורים על מה הן המטרות הזדוניות והאפשרויות השונות כוללות את קירור כדור הארץ , לוחמת מזג אוויר, הפצת מחלות, דילול האוכלוסייה, שליטה מוחית וכו'.

ה"הוכחה" המרכזית המוצגת לנכונותם של הכמטריילס היא היא הטענה שהם שונים משובלים רגילים בכך שהם נשארים באוויר זמן רב ולא נעלמים מייד, לפעמים מובאים כהוכחה גם צורות של שובלים שאינן קו ישר. טענה נוספת היא שפעם זה לא היה כך, כלומר שהשובלים הנשארים זמן רב הם תופעה חדשה של השנים האחרונות, לפעמים גם בתוספת איזכור לשמים הנקיים שהיו פעם.

המציאות היא כמובן שונה, משך השהייה של השובלים תלוי בתנאי האטמוספירה, בסופו של דבר מה שנפלט המהמנועים הם מים והשובלים שנוצרים הם למעשה עננים וכמו העננים הם יכולים להתקיים לפעמים זמן רב וצורתם תשתנה על פי הרוח ומסלול הטיסה של המטוס. בנוסף השובלים הללו אינם תופעה חדשה, אלא מוכרים ומתועדים היטב עשרות שנים, זה נכון שבעשורים האחרונים יש עלייה במספרם, אבל זה תוצר של העלייה  במספר ובתדירות קווי הטיסה האזרחיים ולא של קונספירציה.

האשלייה ההמונית מתחילה פה כאשר אנשים אשר לא שמו לב לשובלי ההתעבות קודם קוראים על כך באינטרנט ולפתע שמים לזה לב ומשתכנעים שמדובר בקונספירציה. למשל הינה עדות אחת:

מה שכן, ההוכחה שלי לזה שאכן מתנהל כאן מבצע מסוג זה או אחר, זה שאף פעם לא ראיתי כאלה שובלי מטוס מתרחבים עד שלמדתי על קמטריילס.

מצפה רמון מתהדרת בזה שיש לה בממוצע 40 ימים מעוננים בשנה, ובכל שאר הזמן, יש שמיים צלולים. בשנה האחרונה זה לא היה ככה ויכולתי לראות בבירור שהעננים הם קמטריילס.

ומהר מאוד הם רואים כמטריילס בכל מקום וגם מוצאים סינים של כמטריילס באבק מרחף.

למי שרוצה להעמיק יותר בנושא הכמטריילס אני ממליץ על האתר המצויין  Contrail Science.

הכמטריילס גם מקושרים לפעמים לאשליה המונית נוספת הנקראת מחלת מורגלונס. ראשיתה של המחלה בשנת 2001, אישה בשם מארי לייטאו אשר יום אחד הבחינה בכך שלבנה בן השנתיים יש שפשוף מתחת לשפה. מארי לקחה את בנה לשמונה רופאים שונים, אבל לאכזבתה אף אחד לא איבחן אצלו שום מחלה. מאוכזבת מארי החליטה לאבחן את בנה בעצמה ומצאה על עורו סיבים, היא החליטה כי מקור הסיבים הוא מתוך העור של בנה ולא ממקור אחר כמו למשל לבוש או בובה. מארי נתנה למחלה החדשה ש"גילתה" את השם מורגלונס שמבוסס על מילה צרפתית לשערות שחורות.

אולם הרופאים לא קיבלו את טענותיה וסירבו לתת לבנה תרופות מכיווןשלא מצאו אצלו שום מחלה. מארי עם כן פנתה לאינטרנט ומשם מחלת המורגלונס התפשטה. עיקר התסמינים המתוארים שלה הם שיפשופים ופריחות על העור יחד עם סיבים בשפשופים הללו. הסיבים הללו תואמים סיבי לבוש, אולם אלו אשר מאמינים בקיומה של המחלה טוענים שמקור הסיבים הוא אחר, אחת הטענות הנפוצות היא שהסיבים מקורם בכמטריילס.

ממחקרים שנעשו על אלו הטוענים לכך שהם סובלים ממורגלונס לא נמצא שום דבר חריג וככל הנראה מדובר בסוג של מחלה פסיכוגנית בשם delusional parasitosis שבה החולה מאמין שהוא סובל מטפילים בגופו.

לקריאה נוספת על מורגלונס וdelusional parasitosis בבלוג Respectful Insolence.

להמחשה, הרצאה של מאמינה הכמטריילס ולקשר שלהם למורגלונס ויצירת DNA ושליטה באוכלוסייה (זהירות באורך של יותר משעה) .

מה שמעניין בתופעות אלו הוא שמדובר בתופעות אינטרנטיות, האשליות ההמוניות שמתוארות אצל גלעד הן מקומיות, ואילו היום תודות לאינטרנט האשליות הללו מתפשטות בכל העולם.

שינוי הריכוז המומלץ להפלרה בארה"ב והגורמים לו

זוהי רשומה מורחבת נוספת במסגרת התגובה שלי לעתירה לבג"ץ נגד ההפלרה.

לפני כמעט שנתיים עידכן שירות הבריאות הציבורי בארה"ב את ההמלצות שלו לגבי הריכוז של הפלואוריד במים מופלרים. ההמלצה החדשה היא הפלרה לריכוז של 0.7 מ"ג לליטר בכל ארה"ב וזאת בניגוד להמלצה הקודמת של 0.7 עד 1.2 מ"ג לליטר בתלות האקלים של כל איזור. בעיני מגישי העתירה מדובר בתימוכין בעמדתם. הבא ונעבור אם כן על המניעים להחלטה זו ונבדוק עד כמה הם רלוונטים לישראל.

שני דברים הובילו להחלטה הזאת , הראשון הוא שיעור פלואורוזיס של השיניים בקרב ילדים אמריקאים. פלואורוזיס היא תופעת לוואי שנוצרת  בזמן יצירת השיניים (כלומר בילדים עד גיל 8 בלבד) עקב צריכה עודפת של פלואוריד. אחד מאופני הפעולה של הפלואוריד המסייעו לו להגן על השיניים הוא העובדה שהפלואוריד מתרכב עם האמייל של השן ויוצר חומר שעמיד יותר לחומצה של החיידקים. אולם מעבר לכמות מסויימת של פלואוריד יתחיל לחול שינוי בצבע השן. ברמות הקלות של פלואורוזיס מדובר בשינויים קלים בלבד בגוון השן אשר בד"כ ניתנים להבחנה רק בבדיקת רופא, אולם ברמות החמורות יותר מדובר בהופעת כתמים חומים וצהובים בשיניים. אצל מתנגדי ההפלרה נפוצות תמונות של שיניים הסובלות מפלואורוזיס ברמות חמורות וזאת למרות שמדובר בתופעה נדירה יחסית עקבחשיפה לפלואוריד בכמויות גדולות מאלה שניתן לקבל מצריכת מי שתייה בריכוז הומלץ להפלרה.

הפלואורזיס היה הגורם שבזכותו התגלו התכונות המועילות של הפלואוריד. ראשית התהליך היה בשנת 1900 כאשר רופא שיננים אמריקאי בשם פרדריק מק'קיי התחיל לחקור מה המקור לכתמים המסתוריים שהיו לחלק מהמטופלים שלו על השיניים. מק'קיי הצליח לזהות את הגורם האחראי לקח במי השתייה, אולם רק ב1930 בוצעו בדיקות כימיות מספיק רגישות שזיהו את הפלואוריד במים והצביעו עליו כגורם לתופעה.

דבר נוסף שמק'קיי בדק היה הקשר בין לפלואורזיס לבין בעיות אחרות בשיניים, להפתעתו הוא מצא שלמרות שהשיניים נראו רע שיעורי העששת והריקבון שלהן היו נמוכים באופן משמעותי מאלה של שאר האוכלוסייה וזה ללא תלות בגורמים כגון מצב כלכלי או דיאטה.

מחקרים נוספים שבוצעו בהמשך ע"י שירות הבריאות הציבורי בארה"ב הראו שבריכוז של 1 מ"ג לליטר של פלואוריד ישנה הפחתה משמעותית בעששת אולם רק אחוזים בודדים של פלואורוזיס קל וקל מאוד, כלומר ללא פגיעה אסתטית בשיניים. כך נקבע הריכוז המומלץ להפלרה ובהמשך הוא התעדכן לטווח של 0.7-1.2 מ"ג לליטר כתלות באקלים.

אולם במשך השנים גדלה צריכת הפלואור של ילדים בארה"ב, בין היתר בגלל שמשחות שיניים ומי פה עם פלואוריד נהיו יותר ויותר נפוצות כאשר איתם גם הלך וגדל שיעור הפלואורוזיס באוכלסייה אל מעל 40%, הרוב המוחלט בדרגת חומרה קלה או קלה מאוד.

דבר נוסף שהתרחש הוא שמחקרים על צריכת מי השתייה בארה"ב הראו שאין הבדל של ממש בין האיזורים השונים למרות השוני באקלים.

הצירוף של שני אלה, העובדה ששיעור הפלואורוזיס באוכלוסייה גדל מצד אחד וכן העובדה שלא נמצא הבדל בצריכת מי שתייה באיזורים שונים הביא להחלטה לשנות את ההמלצה לריכוז אחיד לכל ארה"ב של 0.7 מ"ג לליטר שהיה הריכוז הנמוך ביותר בטווח המומלץ.

ומה המצב בישראל?

בישראל ועדת עדין עסקה בנושא ומצאה כי שיעור הפלואורוזיס בישראל נמוך וכי אין הבדל משמעותי בין איזורים שמפלירים לכאלה שלא (למעשה הן אף מצאו ירידה קלה בשיעור הסובלים מרמת פלואורוזיס קלה באיזורים מופלרים) ולכן הם המליצו להשאיר את התקנות הקיימות להמשיך להפליר לריכוז של 0.8-1.0 מ"ג לליטר בתלות באיזור. מחקר המשך של משרד הבריאות שנערך על סמך המלצות הועדה מצא תוצאות דומות

בניגוד לטענות מתנגדי ההפלרה אין התעלמות מהשינוי בהמלצות בארה"ב, אלא שבשל כך שהמצב בישראל שונה מזה שבארה"ב התקבלו בישראל החלטות שונות.

לסיום צריך לציין שבעתירה לבג"ץ עשו העותרים בלאגן בין תקנים וארגונים שונים. צריך להבדיל בין שני תקנים, האחד הוא התקן המומלץ להפלרה שנועד לתת מקסימום הגנה על השינויים עם מינימום פלואורוזיס והשני הוא התקן המירבי לפלואוריד במים. בישראל כאמור ההמלצה להפלרה היא 0.8-1.0 מ"ג לליטר ובארה"ב היא 0.7 מ"ג לליטר. הריכוז המירבי בישראל הוא 1.7 מ"ג לליטר ובארה"ב הוא 4 מ"ג לליטר ( הוא נמצא בתהליכי בדיקה כרגע). בישראל שני התקנים נקבעים ע"י משרד הבריאות ובארה"ב הריכוז המומלץ להפלרה נקבע ע"י שירות הבריאות הציבורי והתקן המירבי נקבע ע"י הסוכנות להגנת הסביבה (EPA). שירות הבריאות הציבורי הוא זה ששינה את ההמלצה ולא הסוכנות להגנת הסביבה שהתקן שלה לא השתנה והוא גבוה יותר מזה שבישראל.