מיכאל אשור מנסה להראות שהסרט של קמפלר מזויף ומוכיח שהוא לא מבין על מה הוא מסתכל

כאשר כתבתי את הפוסט הקודם שלי על הניסיונות החדשים להשיג ליגאל עמיר משפט חוזר ציינתי מספר פעמים שמי שעומד מאחורי הטענות לא מבין על מה הוא מסתכל. אז אמרתי זאת  על סמך ההערות שלהם לגבי סרט הוידאו של הרצח שצילם רוני קמפלר, אתמול נקרתה בדרכי הוכחה נוספת לכך.  מיכאל אשור, האיש שמטפל ביחסי הציבור משפחת עמיר השתתף בשידור חי בפייסבוק של אחת רות קרייתי המפעילה אתר בשם Israel-news . מיכאל ניסה להראות שהסרט שצילם קמפלר עבר עריכה באמצעות השוואתו לתמונה שצילם גרשון שלווינסקי.

גרשון שלווינסקי היה אדם פרטי אשר השתתף בעצרת וצילם סדרת תמונות שבהם נראים הירידה של פרס ורבין מבניין העירייה לחנייה שמאחוריה שבה נרצח רבין וכן הוא הצליח לצלם תמונה 6 שניות לאחר הירי שבה נראה רבין שוכב על הקרקע והמאבטחים שסביבו.

ועדת שמגר קבלה עותקים של התמונות הללו ורשמה עליהם שמות של הנראים בהם. העותקים הללו נמצאים בגנזך המדינה, הם תמונות בגודל דף 3A ואני צילמתי אותם ואני מצרף את התמונה הרלוונטית. כמו שאפשר לראות התמונות כבר הספיקו להאדים כדרכן של תמונות ישנות וגם בחלק העליון של התמונה ישנו קפל שהיה שם כשקיבלתי אותן. גם למיכאל אשור יש עותק של התמונה הזאת שניתן לו על ידי נחום שחף ונראה שהוא פחות דהוי מאשר שלי כי הוא כנראה צולם כמה שנים קודם לכן.

הרעיון להשוות בין סרט של קמפלר לתמונה ולטעון שאחד מהם מזויף הוא ממש לא חדש והיה שגוי גם אז, רק שמיכאל אשור מצליח לעשות שגיאות יותר גדולות. הטעות הראשונה שלו (וגם של האתר הישן) הוא טעות בזמן שהתמונה צולמה. זוהי התמונה שאותה אשור מציג כשנייה שבה צולמה התמונה (15:12 בשידור):

אבל זה לא הרגע שבו צולמה התמונה, איך אני יודע? כי ברגע שצולמה התמונה היה פלש שהאיר את הזירה:

ניתן לראות גם כי מיקום הרכב בתמונה למשל הוא שונה וכן רואים יותר מהמעקה וגם נראה הואן האפור. גם מיכאל אשור בוידאו כשהוא מראה את הסרט של קמפלר וגם האתר הישן שטען את אותו הדבר תמיד עוצרים מתישהו לפני הפלש ואז מתפלאים שהאנשים לא נראים בדיוק באותה מיקום או תנוחה כמו בתמונה. ברור שהם לא כי מדובר בזמנים שונים והם זזו.

טעות שנייה היא לגבי מנחם דמתי, נהגו של רבין. ב04:07 הוא מצביע על דמתי אבל לא מזהה אותו וקורא לו "איזה בחור" ואח"כ "שוטר". המדהים הוא שבסרט של קמפלר הוא מזהה אותו למרות שהם עומדים באותו מיקום. מילא שהוא לא שם לב לכיתוב כי נגיד שהתמונה שלו יותר כהה משלי. אבל הם עומדים באותו המקום, ליד הרכב בין הדלת הקדמית לאחורית בצד הנהג ועם אותה חולצה לבנה. אשור לא מבין זאת ומחפש את ה"שוטר" במקום אחר ומתפלא שהוא לא מוצא אותו. הוא פשוט לא מבין על מה הוא מסתכל. אפילו האתר האחר זיהה נכון את דמתי, כך שזה אפילו לא ויכוח בין תומכי קונספירציה למתנגדי קונספירציה. כן התנוחה של דמתי היא לא זהה בין מה שהוא מראה מהסרט לבין התמונה של שלווינסקי, אבל זה כאמור כי הן לא נלקחו באותו הזמן.

טעות אחרת שלו נוגעת ל"אהרון ברנע" (דקה 04:00), יש איש בקדמת התמונה של שלוויסקי שאיזה "גאון" החליט שמדובר באהרון ברנע כנראה, כי יש לשניהם חולצה כחולה ושיער אפור. אהרון ברנע לא היה בזירת הרצח מה שגורם לחילוקי דעות בקרב קהילת הקונספירציה. ישנם אלו הטוענים כי אהרון ברנע משקר ואחרים רואים בכך הוכחה כי התמונה של שלווינסקי מזויפת. האמת הרבה יותר פשוטה, זה לא אהרון ברנע. האיש בתמונה לובש מכנסי ג'ינס בהירים (אשור קורא להם לבנים) ואילו אהרון ברנע לבש באותו לילה מכנסי בד כהים (גם גוון החולצה הוא שונה)

.

אשור טוען שהאיש לא מופיע בסרט של קמפלר. המדהים הוא שהוא מצביע נכון על המקום של האיש (בתמונה למטה חץ כחול) , אבל טוען שזה לא הוא כי הבגדים שלו כהים (אשור אומר שהם שחורים, לי נראה שהם כחולים כהים). הסיבה לכך היא מאוד פשוטה, שלווינסקי צילם עם פלש שהאיר את הזירה, כאשר קמפלר צילם הזירה הייתה חשוכה ולכן הבגדים נראים כהים יותר (ויש בטח עניין של רגישות המצלמה לאור). הוא גם נכשל בלזהות את האיש  בחולצה הבהירה העומד לאחר האיש בחולצה הכחולה (בתמונה למטה חץ ירוק) וטוען שהוא פשוט לא קיים שם. בחץ הצהוב מסומן ארגז הנראה אף הוא בצילום של שלווינסקי משמאל לאיש בחולצה הכחולה.

.

טעות רביעית שלו היא שהוא טוען שאנשים שנראים בקדמת הרכב  של רבין בסרט של קמפלר לא נראים בתמונה של שלוויסקי. קודם כל בגלל שזוויות הצילום ומיקום הצלמים שונים ברור שלא יראו בדיוק את אותם הדברים. במקרה הזה ישנם אנשים בתמונה של שלווינסקי שמסתירים חלק מהדברים שאצל קמפלר רואים כי הוא צילם מגבוה בעוד ששלווינסקי צילם מפני הקרקע. אבל בהחלט כן רואים חלק מהאנשים שהוא מדבר עליהם, קצת מעל הראש של האדם בחולצה הכחולה (בתמונה למטה התמקדות על החלק הרלוונטי) רואים בבירור דמויות .

נקודה אחרונה שנוגעת לתמונה של שלווינסקי היא הטענה שלו שבאחת התמונות הוסיפו דם. התמונה שעליה לקוחה מהאתר שקישרתי אליו מקודם ומי שהכין אותה הוסיף בצייר סימונים כדי להקל על זיהוי הדמויות. יש נקודה ירוקה ונקודה כחולה ונקודה צהובה ופס ירוק ופסים אדומים. מיכאל אשור כבר הפך את הפסים האדומים לדם וכך הקונספירציה מזינה את עצמה.

אני אסיים בנקודה שבה הוא התחיל והיא מסמך התפיסה המשטרתי של הקלטת המקורית של קמפלר. אשור טוען שהיא נלקחה מהבית של קמפלר למרות שבמסמך כתוב שהוא נלקח מארנון מוזס מידיעות אחרונות:

אשור מתפלא שיש פער בין תאריך התפיסה של הקלטת לבין תאריך הרישום שלה. אבל הסתכלות בלוח השנה יכולה לתת הסבר. ה28.12 (תאריך התפיסה) היה יום חמישי וה1.1 (יום הרישום) היה יום ראשון. אם התפיסה נעשתה בשעות המאוחרות של יום חמישי אז ייתכן שתהליך הרישום הבירוקרטי נדחה בגלל סוף השבוע לתחילת השבוע שאחריו. אשור רומז שאוךי בפער הזמנים הזה מישהו טיפל בסרט, העניין הוא שהסרט הוקרן בערוץ 2 ופורסם בידיעות אחרונות כבר ב19.12.  זה אומר שגם אם מישהו היה באמת מטפל בסרט הרי שזה לא רלוונטי להקלטות מערוץ 2 ששודרו קודם לכן.

איך לסכם את הפוסט? אני חושב שהכותרת אומרת הכל, האיש לא מבין על מה הוא מסתכל. התמונה של שלווינסקי והסרט של קמפלר מתאימים בצורה מעולה. השידור שלו זה רבע שעה של טעות אחרי טעות (יש עוד חלק שני יותר ארוך, אבל עיקר הדברים נמצאים בחלק הראשון של השידור) והוא מטעה אחרים אשר אינם מכירים את הפרטים ומול דברים כאלה אני מנסה להילחם.

על ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי חלק ג' – אמינות הבדיקות למציאת שרידי ירי

שבתי לחלק שלישי בסדרת הפוסטים שלי לגבי הטענות שעל ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי. בחלק הראשון של הסדרה עסקתי במהי בדיקת הפירופרינט ברמת האמינות שלה ואיזו משמעות יש לכך שלא הניבה ממצאים. בחלק השני עסקתי בתוצאות הבדיקה למציאת שרידי ירי והראיתי שבעוד שאלו שתומכים בקונספירציה נוהגים להציג פקס קצר ובו ממצאי ביניים שאתרו רק חלקיק אחד על שערו של יגאל עמיר הרי שהתוצאות הסופיות של הבדיקות הראו של ידיו נמצאו חלקיקים רבים.  בחלק זה אני רוצה לעסוק בשאלה אחרת, מה היא מידת האמינות של אותן בדיקות למציאת שרידי ירי, מה היה קורה אם לא היה לנו הדו"ח הסופי שבו נמצאו מספר רב של חלקיקים על ידיו של יגאל עמיר, אלא רק אותו פקס שבו מוזכרת מציאת חלקיק, האם אכן המשמעות של זה , כפי שאומר אריה זריצקי, היא שעצרנו את האיש הלא נכון וצריך לחפש את היורה האמיתי?

למרבה השמחה יש לנו כלי מצוין לבדוק את השאלה הזו, מדובר במאמר שנכתב על ידי שני חוקרים ממעבדת חומרים וסימנים של משטרת ישראל, אריה זייכנר ונדב לוין (שהיה אחראי גם על בדיקת הדגימות שנלקחו מיגאל עמיר), שפורסם בכתב העת Journal of Forensic Sciences בנובמבר 1995 שעוסק בדיוק בנושא זה. בגלל מועד הפרסום שלו המאמר למעשה מראה מה היה המצב במשטרת ישראל מבחינת הבדיקות הללו ממש בזמן שרבין נרצח.

הם הגדירו אמינות של הבדיקה כאחוז הבדיקות שקיבלו תוצאת חיובית, שזה מציאת לפחות חלקיק אחד של חומר שניתן לזהות אותו כשרידי ירי, מחשודים שהם, כלומר המשטרה, מאמינים שהם היורים. יש פה בעיה מסוימת כי יכול להיות שהם חושדים באדם הלא נכון, אבל במגבלות המציאות זה הכי טוב שניתן להשיג.

מה הם עשו? הם לקחו את כל התיקים שבהם נעשו בדיקות לשרידי ירי בשנים 1989-1994 , מהם הם סיננו תיקים שבגלל הנסיבות שלהן יכולה להיווצר הטיה, למשל תיקים שבהם החשוד נוקה מכל חשד כך שתוצאה שלילית במקרה זה לא נובעת מכישלון של הבדיקה או תיקים בהם נעשה שימוש בתחמושת אשר משאירה אחריה שאריות של עופרת בלבד, שכן עופרת יכולה להגיע גם ממקורות נפוצים אחרים ולכן ישנו סיכוי שנקבל תוצאה חיובית גם מאדם שלא ירה , ונסיבות נוספות. לאחר מכן הם בדקו בכמה תיקים התקבלו תוצאות חיוביות כאשר בחלק מהתיקים היו יותר מחשוד אחד ומחלק מהחשודים נלקחו יותר מדגימה אחת (דגימות נלקחו מידיים, שיער ובגדים).

מה הם קבלו? הם התחילו עם 541 תיקים שבהם 920 חשודים שמהם נלקחו  1517 דגימות. לאחר הסינון נשאר 368 תיקים ובהם 607 חשודים שמהם נלקחו 880 בדיקות (במאמר מצוינים אחוז המקרים שנשארו, אני תרגמתי למספרים). מבין אלו רק ב81 תיקים ( 22% מכלל התיקים שנבדקו), 91 חשודים (15% מכלל החשודים שנבדקו) ו114 דגימות (13% מכלל הדגימות שנבדקו) התקבלו תוצאות חיוביות.  בנוסף הם בדקו את התפלגות הדגימות החיוביות מבחינת מספר החלקיקים שנמצאו בהם, ב39% אחוז מהדגימות נתגלה רק חלקיק אחד, ב44% אחוז נתגלו בין 2 ל5 חלקיקים ורק ב17% נתגלו יותר מ 5 חלקיקים. כמו כן הם מצאו שאצל31% מהחשודים שלגביהם התקבלו תוצאות חיוביות נמצא אך ורק חלקיק אחד.

המשמעות היא שאי מציאת חלקיקים של שרידי או מציאה של רק חלקיק בודד אינה כלל דבר יוצא דופן או משונה.  בפועל ברוב המקרים שנעשתה בדיקה למציאת שרידי ירי לא נתגלו שרידים כאלה ובמקרים שכן בחלק ניכר מהם נמצא רק חלקיק יחיד. אפשר לטעון שאם היו מכלילים את התיקים שסוננו מספר המקרים ואחוז ההצלחה היו גדולים יותר, אבל גם אם המספרים היו שונים התופעה הכללית לא הייתה משתנה והחוקרים מציינים זאת שמניסיונם ישנם מקרים רבים שבהם לא מתגלים שרידי על חשודים שעל סמך ראיות אחרות יודעים שהם היורים. כמו כן הם מציינים שהתוצאות הנ"ל תואמות את הניסיון שיש למעבדות אחרות לזיהוי פלילי ברחבי העולם.

המסקנה מכך שגם אם לא היו תוצאות הבדיקות הסופיות שבהן נמצאו חלקיקים רבים על ידיו של יגאל עמיר, אלא רק אותה בדיקה ראשונית שבה נתגלה חלקיק אחד בשיערו הרי שלא היה בכך שום דבר חשוד ועל אחת כמה וכמה אין בכך שום הוכחה שיגאל עמיר לא ירה ברבין. מסקנה זו גם שומטת את הקרקע מהטענה שהבדיקות הסופיות זויפו על מנת להפליל את יגאל עמיר שכן לא היה שום צורך לעשות זאת משום שלמשטרה היו די והותר ראיות להרשיעו גם ללא אותה בדיקת שרידי ירי (עדי ראייה רבים, תוצאות הבדיקות הבליסטיות לקליעים שהוצאו מגופתו של רבים והודאתו של עמיר) ותוצאות הבדיקה הראשונית לא סתרו אותן.

ועוד הערה אחת, בחלק ב' של הסדרה כתבתי שייתכן שההבדל בין התוצאות של הדגימות השונות  שנלקחו מיגאל עמיר נעוץ בכך שכל אחת מהם נלקחה מצד אחר ומכיוון שיגאל עמיר אחז באקדח ביד אחת הרי שעליה נמצאו חלקיקים ואילו על השנייה לא. במאמר מצוין כי עד סוף 1990 אכן היה הנוהל לקחת דגימה מכל אחת מהידיים בנפרד, אולם לאחר שמניסיון ובדיקות מעבדה נמצא כי רק במקרים ישנו הבדל משמעותי בממצאים בין שתי הידיים שונה הנוהל כך שכל דגימה נלקחת משתי הידיים. לכן, אלא אם מישהו המשיך לעבוד לפי הנוהל הישן, הרי שההשערה שלי לא נכונה.

הבקשה לפתיחת משפט מחדש של יגאל עמיר – מבט על הראיות שיגאל לא פגע ביורם רובין

בתקופה האחרונה התחיל קמפיין חדש לפתיחת משפט חוזר ליגאל עמיר ולפני מספר שבועות  אף חתם יגאל עמיר על ייפוי כוח לערוך דינו גבי שחר המאפשר לו להגיש בשמו בקשה לבית המשפט העליון למשפט חוזר. החתימה היא צעד ראשון בתהליך שנועד להביא למשפט חוזר ליגאל עמיר לגבי פציעת המאבטח יורם רובין בשלב ראשון, אולם לטווח הארוך מדובר בניסיון לפתוח את התיק על רצח יצחק רבין.

מלבד עורך הדין גבי שחר ומשפחת עמיר מעורב בתהליך אדם בשם מיכאל אשור אשר משמש כיועץ יחסי הציבור למשפחת עמיר. מיכאל אשור נראה כרוח החיה שמאחורי התהליך ובפרסומים בעמוד הפייסבוק של אשתו של יגאל, לריסה הוא טוען כי הוא פועל עם חברה שוויצרית לא ידועה ולה צוות מומחים והם עוסקים בניסיונות גיוס של עורכי דין לתהליך פתיחת המשפט. למיכאל אשור גם ערוץ יוטיוב שבו הוא מפרסם סרטים ובהם טענותיו לחפותו של יגאל. מדיניות הפרסום שלהם היא לא לפנות לתקשורת הישראלית, אלא רק לתקשורת זרה, בעיקר בצרפתית. כך למשל התראיין מיכאל אשור לערוץ החדשות i24  בשפה הצרפתית. מדובר בהחלטה משונה מפני שהיום בזכות האינטרנט גם פרסומים בחו"ל נגישים בישראל.

ההחלטה לפתוח מחדש דווקא את תיק הפציעה של יורם רובין היא הגיונית מכיוון שמדובר בתיק פחות חזק מבחינה ראייתית לעומת רצח יצחק רבין. הירי ברובין, בניגוד לירי ברבין, לא נראה בסרט הוידאו שצילם רוני קמפלר (נקודה חשובה שעוד נגע בפירוט בהמשך)  , הקליע שפצע את יורם רובין עבר דרך ידו ולא נמצא, בניגוד לקליעים שהוצאו מגופתו של רבין ובגלל שרובין נפצע במהומה שהתפתחה אחרי ירי הכדור הראשון גם אין עדות ראייה ברורה של הפציעה.  זה לא אומר שאין ראיות בכלל לכך שרובין נפצע מהירי של יגאל עמיר. הרי יגאל עמיר ירה שלוש יריות ששתיים מהן (הראשונה והשלישית) פגעו ברבין אז לאן נעלם הכדור השני?  כמו כן ישנה עדותו של רובין שנפצע בזמן שקפץ על רבין כדי לסוכך עליו וכן עדותו של נהג הרכב של רבין, דמתי, אשר מעיד שנסע ישירות עם רובין ורבין לבית החולים. אבל זו בדיוק האסטרטגיה שלהם, להטיל ספק בנכונות העדויות הנ"ל. אם הם יצליחו לפתוח את תיק הפציעה של רובין אזי ישאלו השאלות איך כן רובין נפצע ומתי? ואיך רבין לא נפגע מהכדור השני ? ומכאן קצרה הדרך לתאוריית הקונספירציה שרבין לא נפגע מאף כדור של יגאל עמיר אלא נרצח ברכב שלו על ידי השב"כ ושרובין נפצע בקרב עם מאבטח אחר שחוסל .

על מנת לפתוח מחדש בישראל נדרש להוכיח אחת מארבע האפשרויות הבאות: שאחת הראיות ששימשו להרשעה היא מזויפת, שקיימות ראיות חדשות שלא היו במהלך המשפט ומשנות את המסקנה לכאורה, שאדם אחר הורשע באותה עבירה או שנעשה במשפט עיוות דין חמור. האסטרטגיה שנציגיו של עמיר בחרו בה היא הצגת ראיות חדשות. הם טוענים שברשותם 18 ראיות חדשות שמוכיחות לדבריהם שעמיר לא רצח את רבין ולא פצע את רובין. אולם נכון לעכשיו הם פרסמו חלק מהן. בתחילה רציתי לעסוק בכל מה שהם פרסמו בפוסט אחד, אבל הוא נהיה ארוך מאוד, לכן החלטתי לצמצם את העיסוק בפוסט זה רק ל"הוכחות" שלהם שיגאל עמיר לא פצע את יורם רובין.לכן נתחיל בלדון בסרט הוידאו שצילם רוני קמפלר משום שהראיות ה"חדשות" נובעות ממנו.

סרט הוידאו המקורי שצילם קמפלר נמשך שמונה וחצי דקות בקירוב מתוכן כשלוש וחצי שצולמו בחניון שאליו ירד רבין ועוד חמש דקות שצולמו מגג בנין גן העיר הסמוך ובמהלכן נתפס גם הרצח. חלק מהצילום בחניון וכמעט כל הצילום מהגג הוקרנו בחדשות ערוץ 2, כשאלה כוללים את כל החלקים הרלוונטיים לרצח. השידור הזה מוצג בתחתית הפסקה. רגע הירי ברבין מוצג כמה פעמים בשידור של ערוץ 2 כאשר בפעם הראשונה (החל מ8:22) בזמן אמיתי ואחר כך בהילוכים איטיים כאשר במהלכם פסקול ממשיך בקצב רגיל וכך עוקף את התמונות ויש לשים לב לכך. אני אתייחס למה שרואים שם.

הדברים שרלוונטיים לענייננו הם זמני היריות השונים ומה צולם באותו הרגע. הירי כאמור מתרחש בדקה 8:22, מייד לאחר מכן מסיט הצלם את המצלמה וברקע נשמעות שתי היריות הנוספות כאשר המצלמה איננה מצלמת את הנעשה, רק לאחריהן חוזרת המצלמה להתמקד בזירת הירי למשך מספר שניות נוספות. כעבור 11 שניות לערך מהירי הראשון הרכב של רבין נוסע מהמקום ולאחר מכן הצילום מסתיים. המצלמה של קמפלר צילמה בקצב של 25 תמונות (פריימים) בשנייה , לכן ספירת הפריימים יכולה לתת את הזמן המדויק שבו התרחשו אירועים.  קמפלר משאיר את המצלמה יציבה למשך  חמישה פריימים שהם 0.2 שניות ואז מתחיל להסיטה כאשר תוך כדי הוא קולט עוד מספר תמונות של רבין. הירייה השנייה נשמעת 35 פריימים (1.4 שניות) לאחר הירייה הראשונה והשלישית 47 פריימים (1.9 שניות לערך) לאחר הראשונה. המצלמה חזרת להתמקד בזירת הירי לאחר 68 פריימים שהם כ2.8 שניות לאחר הירייה הראשונה ובשלב זה רבין כבר לא עומד ויורם רובין אף הוא כבר לא נראה. הנקודה החשובה שקיימות מעל לשתי שניות של מייד לאחר הירי שבהן רבין ופמלייתו לא נקלטו בעדשת המצלמה ופרק זמן כולל את שתי היריות האחרונות ואת הקפיצה של רובין על רבין.

את ה"הוכחה" הראשונה לכאורה לכך שעמיר לא פגע ברובין פרסם מיכאל אשור בעמוד פייסבוק שהוא מפעיל.  היא כוללת שתי תמונות שכל אחת מהן מורכבת מתשעה תגזירים מתוך הוידאו שקמפלר צילם ומתחתם הערות בצרפתית. הראשונה מכילה תגזירים מה2-3 שניות שלפני רצח רבין ומתחתן הערות ציניות על המאבטחים, לא בדיוק ברורה לי מה הטענה העולה מתמונה זו מה גם שמהערות לא ניתן לאיזה מהמאבטחים ההערות מתייחסות. השנייה מכילה תגזירים מהזמן מיידית לאחר ירי הכדור הראשון ברבין. ששת התגזירים הראשונים הם התמקדות על רבין והמאבטח רובין שלידו ברגע הירי ובחמשת הפריימים שצולמו מייד לאחריו.  מתחתיהן נכתב "רבין נורה והמאבטח עושה מה??? מביט ישר קדימה". אז כאמור משך כל הזמן שבו הוא גוער ברובין על חוסר מעש הוא אך רק 0.2 שניות! . כן הוא מזכיר שרבין כן הפנה את ראשו, אבל כנראה שרבין ניסה לפנות לסטודנט מורדי ישראל (הבחור בחולצה הלבנה ליד עמיר) שניסה לראיין אותו בדיוק באותו זמן שיגאל עמיר ירה או שמדובר ברפלקס של הגוף עקב פגיעת הקליע. שלושת התגזירים האחרונים מראים  את פריימים 8,9 ו10 לאחר הירי של הכדור הראשון, אולם מתחתיהם נכתב שהן צולמו לאחר שעמיר ירה את שני הכדורים הנוספים ורבין עדיין נראה עומד ללא שמאבטח קפץ עליו. מדובר בטענה שקרית, הפריימים הללו צולמו 0.3-0.4 שניות לערך לאחר ירי הכדור הראשון בעוד שכאמור עברו 1.4 שניות בין הכדור הראשון לשני כך שהתמונות הללו צולמו לפני ירי הכדור השני ולפני שרובין קפץ על רבין. נראה שמי שהכין את התמונות הללו לא באמת מבין מה קרה שם או שלא אכפת לו.

הוכחה נוספת שלהם הם מציגים בסרטון יוטיוב וזהו סרטון די משונה, לוקח לו דקה עד שהוא מתחיל להציג את הנקודה הראשונה ובינתיים הוא רק מראה קטעי חדשות מרצח רבין שביניהם משובצים קטעים בצרפתית (לאחר צפייה בכמה סרטונים אחרים אני מבין שזה סגנון העריכה הקבוע). רק אחרי דקה הוא מתחיל להקרין קטעים מהוידאו של קמפלר ששודרו בערוץ 2 שאיתם הכיתוב בצרפתית שזה מה שהאכילו את הצרפתים עד היום. במשך כמה פעמים הם מראים את הרגע הירי כולל עם ההילוכים האיטיים מהחדשות, אולם תמיד הקטע נקטע מייד אחרי ירי הכדור הראשון, את מה שאחריו הם לא מראים.  רק כעבור דקה נוספת הם מגיעים לראייה "החדשה" הראשונה שמתברר וידאו ישן ומוכר בן כ10 שנים.

מדובר בחלק מהוידאו של קמפלר שעבר שיפוץ דיגיטלי על ידי חברה כחלק מקידום יחסי הציבור שלה. הסרטון פורסם על ידי וואינט  ביום השנה ה12 להרצחו של יצחק רבין, הסרטון בקישור המקורי כבר לא פועל (לפחות לא אצלי) וביוטיוב קיים עותק של הסרטון רק ללא הקול.  לכאורה כל מה שעשו בחברה זה רק לשפר את איכות התמונה, בפועל הם הכניסו גם עריכות נוספות לתוך הסרטון שפוגעות מאוד בערכו ההיסטורי. קודם כל הרצח מוצג בהילוך איטי, כך למשל ההליכה של רבין ממדרגות בניין העירייה עד לנקודה שבה נורה נמשכה כעשר שניות בפועל, אולם בוידאו ה"משופץ" היא לוקחת כחצי דקה. עיקר ההאטה היא בקטע שממש לפני הירי שבו יגאל עמיר עוקף את מורדי ישראל ויורה ברבין, מה שבפועל נמשך כשתי שניות נמתח בסרט ה"משופץ" ל15 שניות.  ברגע הירי עצמו הוידאו עוצר על התמונה של יגאל יורה ברבין למשך כשנייה וקצת ואז חוזר ומקרין  את ירי הכדור הראשון פעם שנייה ורק לאחר מכן מתחילים להראות את התגובה של רבין בהילוך איטי. במשך הירי פס קול מתקדם בזמן אמיתי, אולי כדי שישמע טבעי יותר, ואז נוצר מצב ששומעים את כל שלוש היריות בזמן שרואים את עמיר יורה ברבין. מי שלא מכיר את המקור יכול לטעות ולחשוב שקמפלר תפס במצלמה שלו את כל הירי ברבין. לזה בדיוק מכוונים הנציגים של יגאל עמיר. הם טוענים שמכיוון שלכאורה רואים את עמיר יורה ברבין בלי שרובין קופץ עליו ולכן לא יכול להיות שעמיר פגע בו.

כמובן שכל זה תוצאה של עריכות בסרט עצמו ולא שיקוף של המציאות כפי שנתפסה בעדשת המצלמה. במציאות בסרט המקורי קמפלר מסיט את המצלמה כמעט מיד לאחר הירי ושתי היריות האחרות כלל לא נראות וכל האירוע היה קצר בהרבה. בודדתי את תמונות הירי מהסרטון למטה והחזרה על תמונת הירי הראשון היא ברורה, כך למשל אפשר לראות את רבין זז מעט לאחור בין שתי היריות כשהוא חוזר למקום שבו היה לפני ירי הכדור הראשון, דמתי הנהג של רבין (בחולצה הלבנה פותח את הדלת) מרים את ידו ואז היד נעצרת וקופצת למטה, גם יגאל עמיר בעיגול האדום קופץ מעט אחורה בפתאומיות.   כמו כן שלמרות ששומעים שלוש יריות רואים רק שתיים. שלא לדבר על כך שמה שרואים בוידאו עומד בניגוד מוחלט לכל הממצאים והעדויות האחרים כולל זו של יגאל עמיר. זו עוד הוכחה נוספת שמי שמייצג את יגאל עמיר לא מבין מה הוא רואה או שלא אכפת לו.

 אגב, אם הסרט הזה אכן היה מראה את המציאות הוא היה מפריך לחלוטין את כל תאוריית כדורי הסרק. וזאת משום שבירי של כדורי סרק אין דריכה של האקדח. הדריכה באקדחים חצי אוטומטיים מתבצעת באמצעות הגזים הנפלטים מהתרמיל במהלך הירי. כאשר כדורים חיים הקליע חוסם את הקנה למשך זמן קצר והגזים שלא יכולים לצאת דרך הקנה מנוצלים לדריכת האקדח. בכדורי סרק שבהם לא נורה קליע כל עוד הקנה לא חסום על ידי התקן מיוחד (מה שלא היה ליגאל עמיר) הגזים יברחו דרך הקנה ולא ידרכו את האקדח ועל מנת לירות כדור נוסף. זאת הסיבה שבמטחי כבוד של צה"ל למשל יש דריכה ידנית של הנשק.  בסרט רואים לכאורה את יגאל עמיר יורה שלושה כדורים ברצף בלי דריכה ידנית ביניהם, כלומר ירי של כדורים חיים. שוב פעם זה מדגים את חסר האכפתיות לפרטים של מי שעומר מאחורי ה"הוכחות החדשות".

אם יש משהו שה"ראיות" החדשות חושפות זה לא את חפותו של יגאל עמיר, אלא את בורותם של מי שעומדים מאחוריהן. אין סיכוי שהן יחזיקו מעמד בבית משפט. בבית משפט לא מספיק להגיד ש"מצאתי סרטון באינטרנט", צריך להראות מה מקורו המדויק, להשוות אותו למקור, להראות מהשינויים שנעשו בו ולהוכיח שהוא עדיין אותנטי למרות הכל. ברגע שזה יעשה העריכות יהיו ברורות לעין כל ובית המשפט יזרוק אותם מכל המדרגות.