עדכון קצר לגבי החור בקדמת החולצה של רבין

הסיפור של החור בקדמת החולצה של רבין הוא בהחלט יוצא דופן בקרב תיאוריית הקונספירציה. למרות שהוא מוזכר בדו"ח הפתולוגי שכתב פרופ' היס במשך עשור הוא זכה להתעלמות כמעט מוחלטת בקרב תומכי תיאוריית הקונספירציה משום שהמיקום שלו לא מתאים לאף פציעה של רבין, גם לא אלו שהם טוענים שהיו לו. החור נכנס לתודעת הציבור בשנת 2005 בסרט "תיק לא סגור" של  נפתלי גליקסברג. גליקסברג העלה אז את התיאוריה שהחור נוצר עקב ירייה של אחד המאבטחים שניסה לפגוע ביגאל עמיר וזאת למרות שהמומחה בסרט אליו פנה הגיע למסקנה שמדובר בחור שנוצר מסיגריה. בקרב קהילת תומכי הקונספירציה הסרט של גליקסברג התקבל בתחילה כמזימה של השב"כ שנועדה להלבין את הממצאים שלא יגאל עמיר ירה ברבין.  אולם לאט לאט חל שינוי ובשנים האחרונות החל החור להתקבל בקרב תומכי הקונספירציה ונהיה חלק מ"ההוכחות" שלהם  לקונספירציה.

בעבר כתבתי על החור, אז התבססתי על הסרט של גליקסברג כמקור המידע העיקרי וציינתי את המסקנה שהחור נוצר מסיגריה כפתרון התעלומה. בינתיים חלה התפתחות חשובה בנושא. עיתונאי אמריקאי בשם דן אפרון, בסיוע אשתו ננסי אפדייק, כתב ספר על רצח רבין ובין היתר עסק גם בתיאוריית הקונספירציה   שעליה הם הכינו ביחד פרק על הנושא בשביל הפודקאסט האמריקאי This American Life  (גילוי נאות, גם אני נתתי להם את עזרתי הצנועה). אחד מהדברים שהם בדקו היו הבגדים של רבין והם שלחו אותם למומחה אמריקאי בשם לוסיאן (לוק) הייג שהוא אחד מהמומחים המובילים בעולם בזיהוי פלילי ופרסם את אחד מהספרים הנחשבים בתחומו. הייג בדק האם החור נוצר מקליע. שיטת הבדיקה מבוססות על העיקרון שכאשר קליע חולף דרך תווך הוא משאיר על התווך שרידים ממנו וזוהי שיטה מקובלת בזיהוי פלילי להבחין האם מדובר בחור של קליע או לא. הייג ביצע שורה של בדיקות שנועדו לגלות האם על שולי החור ישנם שרידים של פיח או מתכות (נחושת או עופרת) מקליע ולא מצא. הוא גם ירה בחתיכת בד מהחולצה קליע להשוואה וראה שהתוצאות שונות מאוד. המסקנה שלו שחד משמעית אין מדובר בחור של קליע. הוא גם שלל את האפשרות שהחור נוצר עקב סיגריה וסובר שהוא כנראה נוצר מכלי חד שהוא, ייתכן שעל ידי מישהו  מהצוות הרפואי במהלך הטיפול ברבין.

כנראה שלעולם לא נדע מה היה הגורם שיצר את החור בקדמת החולצה של רבין. עם זאת המידע הקיים מאפשר להגיע למסקנה שהחור לא נוצר מקליע.

מודעות פרסומת

סקירת ספר – מעשה שלא היה

זה בהחלט דבר חריג שבישראל יוצאים ספרים שעוסקים בתיאוריות קונספירציה, במיוחד מהצד שבוחן ומפריך אותן. לכן שמחתי לראות כי לאחרונה יצא ספר כזה בשם "מעשה שלא היה" מאת אבירם ברקאי העוסק בתיאוריית קונספירציה סביב מלחמת יום הכיפורים.

 תיאוריית הקונספירציה סביב מלחמת יום הכיפורים היא תיאורייה שעוד לא עסקתי בה באתר זה ואבירם ברקאי, חוקר וכותב אשר כתב בעבר מספר ספרים שונים על מלחמת יום הכיפורים, לקח על עצמו לטפל בה. הטענה העיקרית שלה היא כי מדינת ישראל לא באמת הותקפה במתקפת פתע במלחמת יום הכיפורים, אלא שהיה מדובר במהלך מתוכנן ומתואם בין ישראל מצרים וארה"ב שנרקם בדרגים הגבוהים ביותר במדינות אלו ומטרתו לתת למצרים "ניצחון קטן" על מנת להשיב למצרים את כבודם ולהתחיל להניע תהליך מדיני להסכם שלום.

הספר הוא ספר קצר למדי, כ200 עמודים ומורכב ממספר חלקים כאשר שניים מהם מהווים את עיקר הספר. החלק הראשון מביניהם עוסק בשר הביטחון דאז משה דיין ובהתנהלותו בישיבות שונות של הממשלה והמטה הכללי של צה"ל. החלק הזה מראה שדיין בניגוד לטענת הקונספירציה לא פעל להורדת כוננות הצבא או למנוע גיוס מילואים. החלק השני הוא בעצם אוסף של טענות לגבי אירועים ערב המלחמה ובמהלכה אשר תומכי הקונספירציה טוענים שהם מוכיחים את קיומה. ברקאי עונה לטענות הקונספירציה בצורה מפורטת כאשר הוא מפריך את הסיפורים או שם אותם בהקשר הנכון להם.

מבין שני החלקים הנ"ל החלק השני הוא לדעתי עשוי בצורה הטובה יותר כיוון שהוא מתייחס בפירוט לטענות רבות ונותן להן מענה רציני. החלק  הראשון העוסק במשה דיין פחות טוב לדעתי, לא בגלל התוכן עצמו, אלא בגלל מה שחסר בו. הוא עוסק רק במשה דיין ולא גם בראש הממשלה גולדה מאיר. זה לא מפחית מחשיבות החלק כיוון שדיין בהיותו שר הביטחון היה אחראי על הצבא ולכן היה חייב להיות שותף בקונספירציה לו הייתה כזאת, אבל חבל שלא עסק גם בגולדה. כמו כן הוא עוסק רק בישיבות ממשלה ומטכ"ל וכו', כלומר בעניינים פנים ישראלים. חסרה לדעתי התייחסות לעניין הקשרים של ישראל וארה"ב אשר הייתה כפי שנטען שותפה לקונספירציה. זה חבל כי ישנם ספרים שנכתבו בנושא כמו "1973 הדרך למלחמה" של יגאל קיפניס שגם הוא נוגע קלות בקונספירציה.

מלבד שני החלקים העיקריים בספר ישנם מספר חלקים קצרים יותר העוסקים במבוא לתיאוריות קונספירציה בכללי,מבוא לתיאוריית הקונספירציה של מלחמת יום הכיפורים ו"הקונספירציה הקטנה" – התיאוריה שממשלת ישראל אמנם לא קשרה קשר ליצירת מלחמת יום הכיפורים, אולם משעה שהוברר לה שהמלחמה עומדת לפרוץ החליטה שלא לנקוט בצעדי כוננות מתבקשים מתוך הנחה שישראל תנצח את הערבים ובמצב כזה של ניצחון ממצב של נחיתות קשה הרי שלערבים ולעולם לא תהיה ברירה אלא לוותר על שאיפותיהם ולהכיר בישראל ולקבל את תביעותיה השונות.

המבוא הכללי לתיאוריות קונספירציה הוא מצוין ולמרות אורכו הקצר מצליח לתת הקורא הבנה בסיסית של מהן תיאוריות קונספירציה ומה הכשלים העיקרים בהם. הייתי אולי משתמש בדוגמאות אחרות לתיאוריות קונספירציה מאשר אלו שהספר משתמש, אבל זה פחות חשוב. גם החלק של "הקונספירציה הקטנה" הוא בסדר גמור ועושה את העבודה. החלק של מבוא לתיאורית הקונספירציה של מלחמת יום הכיפורים לוקה בחסר לדעתי. אמנם הכותב מסביר כיצד הוא התוודע לתיאוריה דרך הפורום לאזרוח תחקירי קרבות ואורי מילשטיין וכן על הרקע ההיסטורי של המלחמה ומנסה להסביר למה אנשים בכלל ייפתחו את תיאוריית הקונספירציה, אבל חסרה בו התייחסות מפורטת לתיאוריית הקונספירציה ומה היא טוענת. זה פגע בהמשך בקריאה כיוון שהרגשתי שאני וקורא ערימה של ציטוטים בזה אחר זה ולא תמיד היה לי ברור איך הכל מתחבר ומה המטרה מאחורי כל אחד מהם. עכשיו אני אחד שהייתה לו היכרות מוקדמת עם מלחמת יום הכיפורים וטענות הקונספירציה, מי שאין לו יכול להתקשות עוד יותר בקריאה.

בסיכומו של דבר, הספר, למרות המגרעות שכתבתי, הוא ספר טוב וחשוב, והחלק העוסק בפירוט בטענות הקונספירציה השונות הוא ממש אוצר. מומלץ לכל מי שמתעניין בתיאוריית הקונספירציה של מלחמת יום הכיפורים, במיוחד שמדובר בעצם במקור היחיד אשר מתעסק בנושא בצורה ממוקדת.