ניסויים רפואיים בילדי תימן – עוזי משולם והטענות על שימוש בילדי תימן לניסויים בסגנון מנגלה

השאלה העיקרית אשר הפעילים והמשפחות העוסקים בפרשת ילדי תימן היא "איפה הילדים?". הטענה הנפוצה היא שהילדים נמכרו לאימוץ למשפחות אחרות, בארץ ובחו"ל. אולם קיימת טענה נוספת, לפיה אותם ילדים כלל אינם בחיים משום שהם נשלחו לניסויים רפואיים בסגנון גרמניה הנאצית. טענה זו היא אמנם יחסית עדיין בשוליים, מופצת בעיקר ברשתות החברתיות ובפורומים ועדיין לא טענה רשמית של ארגוני הפעילים, אבל בשנים האחרונות היא החלה תופסת תאוצה וזאת על רקע העובדה שלמרות מאמצים רבים וארוכי שנים לא נתגלו ולא קמצוץ מאותם אלפי ילדים שנטען שנחטפו.

במקור תכננתי לכתוב פוסט אחד ארוך שיסקור את כל הטענות השונות לגבי ניסויים שבוצעו בילדי תימן. אולם היקף החומר והעבודה היה גדול מאוד והכתיבה לוקחת זמן רב. לכן החלטתי לשנות גישה ולכתוב פוסטים קצרים יותר על טענות ספציפיות. הפוסט הזה יעסוק במקור לגלגול המודרני של הטענה על כך שהילדים נשלחו לניסויים בסגנון מנגלה.

טענת הניסויים הרצחניים הינה טענה חדשה יחסית, ראשיתה של הטענה היא באמצע שנות ה90 ומקורה מיוחס לעוזי משולם (למשל על ידי בנו). עד אז הטענה היחידה של הפעילים והמשפחות בעשרות השנים שקדמו לכך הייתה שהילדים נמסרו לאימוץ. אני לא הצלחתי למצוא אף אמירה או פרסום של משולם עצמו שבו הוא מתייחס לניסויים בילדים. בפוסט שכתבתי על משולם יש מספר גדול של מנשרים וראיונות שלו ושל ופעילים בכירים בעמותה שלו שנערכו עד מעצרו במאי 1994 ובאף אחד מהם לא מוזכרת טענת הניסויים.

את האזכור המוקדם ביותר של טענה לניסויים שבוצעו בילדים מצאתי בעתירה לבג"ץ שהוגשה באוגוסט 1995 (ראו בתיק הזה בעמוד 11) [זה כבר לא נכון, ראו עדכון פסקה למטה]. כמקור העתירה מציינת כתבה של אחד בשם ד"ר יואב שרעבי בעיתון המקומי של ראש העין מתאריך ה-4.8.95. אני מצאתי מאמר של אותו ד"ר שרעבי באותו הנושא, תאריך פרסומו והמקור שבו פורסם אינם ידועים לי, אולם מתוכנו סביר להניח שזה המאמר שאליו מתייחסת העתירה או גרסא מאוחרת שלו. במאמר טוען ד"ר שרעבי כי על ילדי תימן נערכו ניסויים "ע"י דוקטורי מנגלה תוצרת כחול-לבן". וכן שחלק מהילדים הועבר לארה"ב לצורך ניסויים בקרינה רדיואקטיבית כמעין תשלום לממשל האמריקאי על כך שאפשר את מסירת מרבית הילדים החטופים לאימוצים בארה"ב. כמקור לכך ד"ר שרעבי מציין את עוזי משולם ועמותת משכן אוהלים. כמו כן הוא מזכיר מאמר של רופא בשם ד"ר רותם עליו נעמוד במשך.

עדכון 20.5.19: רק יום אחד אחרי שפרסמתי את את הפוסט נונה דולברג פרסמה פוסט משלה על נתן שיפריס (ומי שלא מכיר אותה ומתעניין בפרשת ילדי תימן רצוי שיעקב אחריה) . לפוסט דולברג נונה דולברג צרפה מנשר של נתן שיפריס שאותו הוא כתב בכלאו. במנשר שיפריס מעלה את אותן טענות שד"ר שרעבי העלה במאמר שלו, שחלק מהילדים נשלחו לניסויים בסגנון מנגל בבתי חולים בישראל ושמכסה קבועה של ילדים נשלחו לארצות הברית לניסויים כ"שכר". הדימיון בטענות ובניסוח הוא כזה שדי ברור ששיפריס הוא המקור לטענות של שרעבי. שיפריס במנשר שלו לא מפרט מה המקורות שלו לטענות הללו שהתגלו לו, כך נראה, בין כתלי הכלא ומעשה מלבד טענותיו אין שום הוכחה לכך.

המנשר לא נושא תאריך, אבל מתוכנו ניתן להבין שהוא נכתב בין סוף אוקטובר – אמצע נובמבר 1994. שיפריס כותב שהוא יושב בכלא כחצי שנה והוא נעצר במאי 1994, ועדת שלגי עדיין פועלת לפי המנשר והיא תגיש את הדו"ח שלה בסוף נובמבר 1994, שיפריס עוקץ את רבין במנשר על קבלת פרס נובל לשלום, ההכרזה על כך הייתה ב14 לאוקטובר 1994 .

עם כן אפשר להגיע למסקנה שטענת הניסויים החלה מתישהו בין מאי  לאוגוסט 1995 לנובמבר 1994, ככל הנראה על ידי נתן שיפריס בסביבות נובמבר 1994. הטענה לא צמחה בחלל ריק, באותה בתקופה במקביל עלתה פרשת הטיפול בהקרנות בגזזת לכותרות עקב תביעות של מטופלים וחקיקת החוק לפיצוי נפגעי גזזת. גם על הקרנות אלו נטען שהן חלק מניסוי רפואי בקרינה בשיתוף ארה"ב. בארה"ב באותה התקופה התקיימה ועדת חקירה שהוקמה בהוראת הנשיא קלינטון שחשפה ניסויים בקרינה שבוצעו באוכלוסייה האמריקאית כחלק מפרויקט הגרעין של ארצות הברית. גם שיפריס במנשר שלו מזכיר שנחשפו ניסויים רפואיים בבני אדם בארצות הברית למרות שהוא לא מפרט לאילו ניסויים הוא מתכוון.

הפרסומים על הגילויים בארצות הברית הם בסבירות גבוהה מקור ההשראה לטענות של ניסויים בקרינה בילדי תימן ובפרשת הגזזת. לא ברור לי, אם הטענות הללו צמחו במקביל באופן בלתי תלוי בשתי הפרשות או שאחת מהן קבלה השראה מהשנייה.

התפתחות נוספת בטענה חלה בתחילת שנות ה-2000 על ידי בארי חמיש. חמיש מוכר בציבור בעיקר כאבי תיאוריות הקונספירציה סביב רצח רבין, אבל הוא היה הרבה יותר מזה.  חמיש החל את דרכו בעולם הקונספירציות בתחילת שנות ה90 ככתב בנושא חייזרים עב"מים, אולם משם התפתח והפך למאמין בתיאוריית ה"סדר העולמי החדש", שלפיה קבוצה (ולמעשה מספר קבוצות יריבות) של "אליטות" שואפת להקים ממשלה עולמית, להשמיד את רוב אוכלוסיית העולם, ולשעבד את השאר. כחלק מהקונספירציה הגדולה ישנן הרבה קונספירציות קטנות יותר שנועדו להוביל ליעד של ממשלה עולמית אחת.

רצח רבין מבחינתו היה חלק מהקונספירציות הללו,  רבין, כך הוא טוען, היה נציג של אחת הקבוצות (המועצה ליחסי חוץ) ורצה לשים קץ לתהליך אוסלו (גם הוא חלק מהקונספירציה העולמית) ולכן פרס שהיה נציג של קבוצה אחרת (בילדברג) ארגן את רציחתו. מי שרוצה לקרוא עוד על תפיסת עולמו מוזמן לקרוא את הראיון שערך איתו אלי אשד (שלמרות שגם הוא משתמש בראשי התיבות א.א. אין ביננו קשר), להאזין לריאיון הבא באתר אמת אחרת,  או לעיין בארכיון האתר שלו.

חמיש טען כי ב1996 עוזי משולם הזמין אותו לביקור בכלאו. בביקור שאל אותו חמיש מדוע הוא לא איחד משפחות עם ילדיהן החטופים. לדברי חמיש, משולם ענה כי לא היה לו לב לספר למשפחות כי רוב הילדים מתו לאחר שנשלחו לארה"ב בכלובים כדי שישמשו כשפני ניסוי בתוכנית הגרעין האמריקאית. ומי האחראי לתוכנית הזדונית הזאת? שמעון פרס מתוקף תפקידו כאבי תוכנית הגרעין של ישראל.

חמיש כמובן לא מסיים שם, לדבריו הסיבה שבגללה שמשולם רצה להיפגש איתו הייתה כדי להציע לו להיות הדובר של תנועת משכן אוהלים במקום אורה שיפריס. חמיש טען שמשולם אמר לו שמשפחת שיפריס הינם סוכני שב"כ שחדרו לתנועה כדי לפורר אותה מבפנים. חמיש לא נהיה הדובר של עמותת משכן אוהלים, לדבריו בשל התנגדותה של אורה שיפריס, אבל הוא כן טוען שאורה שיפריס הראתה לו תמונות של הילדים בכלובים בהם נשלחו לארה"ב וכן גופות חרוכות של ילדים תימנים בהם בוצעו ניסויים במכון הביולוגי בנס ציונה.

וגם עפרה חזה מעורבת פה, לפי חמיש עפרה חזה הייתה מאהבת של פרס, אבל בשלב מסוים היא החלה להתעניין בפרשת ילדי תימן ואף ככבה בסרט עלילתי בשם "צדק מוחלט" שעסק בפרשה. לפי חמיש זה היה השלב שבו פרס החליט לחסל אותה. בעלה של עפרה חזה, דורון אשכנזי, פעל בשירותו של פרס ( הוא נשלח על ידי פרס כדי להתחתן אותה ואז לרצוח אותה). הוא הדביק אותה באיידס בסיוע הרופא שלה שהיה חברו. גם מותו של אשכנזי, כשנה מאוחר יותר, היה למעשה רצח בהוראתו של פרס. וגם הרוצחים שלו נרצחו אחר כך בהוראת פרס.

אני מניח שאתם מזהים פה מוטיב חוזר, מבחינתו של חמיש שמעון פרס הוא סוג של  ארכי-נבל אשר אחראי לקונספירציות רבות  ולכמעט כל מה שחמיש לא אוהב. חמיש הוא זה שאחראי לשרבוב שמו של שמעון פרס לפרשת ילדי תימן. באותן שנים  פרס עבד בכלל במשרד הביטחון ולא היה לו שום קשר לטיפול בעולים, למעשה בשנים 1949-1952 (השנים שמהן מגיעות עיקר התלונות) פרס בכלל לא היה בארץ, אלא שהה בארצות הברית כראש המשלחת של משרד הביטחון. לכן הניסיון לקשור אותו לפרשה על ידי טענה של מכירת ילדים לממשלת ארצות הברית לניסויים הקשורים לנשק גרעיני (יש לציין בנוסף כי הקמת הכור בדימונה שעליו היה אחראי פרס כמנכ"ל משרד הבטחון נעשתה בשיתוף פעולה עם צרפת בכלל, והחלה רק אחרי מבצע קדש בסוף שנות החמישים).

מעניין לראות איך הסיפור התפתח מד"ר שרעבי ונתן שיפריס לבארי חמיש. אצל שרעבי ושיפריס עניין מסירת הילדים לניסויים היה שולי ו"שכר" על כך שממשלת ארה"ב העלימה עין מהברחת רוב הילדים לאימוץ. אצל חמיש רוב הילדים נשלחו לניסויים ומתו בהם.

ראוי לציין כי טענותיהם של שרעבי וחמיש אינן מבוססות על ידע שלהם, אלא רק על "ככה עוזי משולם אמר" בלי שום הסבר על מה עוזי משולם מסתמך (שיפריס מציין שזה גילוי של המחקר שלו, אבל לא מפרט על מה הוא מתבסס במחקר). במקרה של חמיש ישנה גם שיחה לכאורה עם אורה שיפריס ותמונות שהראתה (אותם קיבלה ממשולם). אצל חמיש בכלל מדובר בשיטה, כל מיני אנשים לכאורה פנו אליו וסיפרו לו סיפורים מדהימים או הראו לו חומרים, אלא שאין לכך כל אישור פרט לסיפור של חמיש.  כך למשל הטענה ששמעון פרס ניצח בבחירות 1996, אלא שנתניהו סחט אותו עם חומרים מפלילים לגבי רצח רבין וכך הוא נהיה ראש ממשלה (בריאיון באתר אמת אחרת החל מדקה 18 בערך) או רופאים שסיפרו לו שלאה רבין נרצחה (אותו ראיון דקה 28 לערך) או אדם שניגש אליו באחת ההרצאות וסיפר לו שהוא הבעלים של האקדח ששויך לחגי עמיר ובליל רצח רבין השב"כ פשט לו על הבית ולקח לו את הנשק כדי להפליל את חגי עמיר, וכן הטענה שיואב קוריאל (בחור שהתאבד שבתיאוריות קונספירציה סביב רצח רבין נטען שהוא היה מאבטח של רבין שנרצח) נפגע משבעה קליעים (הספר מי רצח את יצחק רבין בעמוד 90). גם הקונספירציה על עפרה חזה מבוססת על מקור כזה.

אני מניח שהקורא יכול להבחין מבין השורות שאני לא רוכש אמון רב לבארי חמיש, וזו כמובן לשון המעטה. הרושם שלי ממנו ומספרו " מי רצח את יצחק רבין" הוא שאי אפשר לבטוח באף מילה שהוא אומר ללא אימות נוסף. גם בקהילת מקדמי הקונספירציה של רצח רבין מתייחסים לחמיש בספקנות, אריה זריצקי למשל הגדיר חלק מטענותיו כ" ספקולציות מרחיקות לכת".

אני מדגיש את נושא האמינות שלו משום שמלבד דבריו של חמיש אין לטענות שלו שום ביסוס נוסף. למעשה כל הבסיס לטענת הילדים נחטפו לניסויים בארצות הברית מבוסס על אנשים שטוענים ש"ככה עוזי משולם אמר" בלי שישנה (או לפחות לא הצלחתי לאתר) אמירה ישירה של משולם עצמו. החשיבות של האמינות שלו מקבלת משנה תוקף שכן בשנים האחרונות הטענות של חמיש מופצות באתרים שונים (למשל: כאן, כאן, וכאן) והופכות להיות הגרסא הנפוצה של טענת החטיפה לצורך ניסויים.

גם לו הייתה אמירה כזאת של משולם הרי שנשאלת השאלה על סמך מה הוא מבסס את דבריו. גם לו אני לא רוכש אמון רב ובפוסט שכתבתי עליו ציינתי שאת טענותיו ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות, אלו שאפשר להוכיח שהן לא נכונות ואלו שאי אפשר להוכיח שהן נכונות. טענת הניסויים בארצות הברית שייכת לקבוצה השנייה. בנוסף עצם העובדה שאם אכן אמר זאת הרי שמדובר בהתפתחות מאוחרת בטענותיו שהיא כשלעצמה מחשידה.

ומה לגבי אותו מאמר של ד"ר רותם אשר יואב שרעבי הזכיר ? ובכן מדובר במאמר שכתב ד"ר יעקב רותם והתפרסם בשנת 1966 בשם אופנות ברפואה. במאמר יצא ד"ר רותם נגד אופנות שונות שהיו נהוגות ברפואת ילדים ורפואה בכלל , אחת מהאופנות הללו הייתה מתן דגש רב למחקר על פני הטיפול הרפואי והתייחסות לחולה כאל מושא מחקר. בין היתר כתב שם כי היו רופאים אשר ביצעו ניקורים מותניים בתינוקות בני יומם כדי למדוד את ערך הזרחן בנוזל השדרה. (המאמר נגיש לקיראה בתיק הזה).

ד"ר רותם העיד בועדת החקירה בשני כובעים, האחד כמנהל מחלקות ילדים בבתי החולים פרדס כץ ותל השומר, והשני ככותב המאמר שעד אז כבר התפרסם בתקשורת בהקשר של ילדי תימן. ד"ר רותם סיפר כי מדובר היה בשמועה שהייתה בזמנו וכי אין לו מידע מוצק לגבי הניקורים הללו. ראוי לציין כי המאמר התפרסם בשנת 1966, ולא נאמר בו מתי התרחשו הניקורים, כך שייתכן שמדובר בדבר שהתרחש זמן רב לאחר תקופת הפרשה. כמו כן לא נטען שם דבר לגבי מוצא הילדים. לבסוף ניקור מותני הינה בדיקה פשוטה ולא מסוכנת, כך שאפילו אם נעשו ניקורים כפי שתוארו במאמר (דבר חמור כשלעצמו) הרי שאין בכך הסבר להעלמותם של הילדים.

בארצות הברית, ועדת החקירה שהייתה בנוגע לניסויים בבני אדם במסגרת תוכנית הגרעין לא מצאה שום דבר לגבי ניסויים על ילדים מישראל או קשר כלשהו לגזזת.

בסיכומו של דבר כל טענות החטיפה לניסויים בארצות הברית מקורן בשמועות ללא בסיס, אין שום הוכחה להתרחשותן. לא מסמך, לא תמונות, לא עדות של מעורבים, פשוט כלום . (תוספת 20.5.2019) נתן שיפריס, שהוא כנראה המקור של טענות הניסויים, בעצמו כבר ירד מטענת הניסויים בסגנון מנגלה ובספר החדש שהוא מוציא לאור הוא מדבר רק על חטיפת ילדים לאימוץ מתוך מחשבה שזה מה שיהיה הכי טוב להם. כך שאם המקור כבר לא מאמין לזה אני לא חושב שמישהו אחר צריך.

15 מחשבות על “ניסויים רפואיים בילדי תימן – עוזי משולם והטענות על שימוש בילדי תימן לניסויים בסגנון מנגלה

  1. שלום. אם יעניין אותך במקומון הבאר שבעי כל בי התפרסמה בתחילת שנות ה-90 כתבה מאת רופא בסורוקה דאז בשם ד"ר צברי, איני זוכר את שמו הפרטי. בכתבה הרופא הנ"ל הציע את הרעיון לפיו ילדי תימן שימשו ליצור חיסונים נגד פוליו. הוא לא טען שיש בידיו מידע כלשהו אלא "ביסס" את טענתו בעיקר על זה שבאותו זמן בערך הגעת שני שימפנזים לאחד מגני החיות היוותה אטרקציה- מה שאומר לדעתו שלא יבאו קופים לצורך יצור החיסון. שני חורים בטענה- הראשון הוא שלצורך יצור חיסון סאלק משתמשים בכליות קופים מסוג רזוס, שאינם שורדים את ההליך כך שלא יכלו להגיע לגן החיות בתור שימפנזים.השני הוא שיצור תרכיב סאלק בארץ לא התחיל לפני אמצע שנות ה-50, שזה קרוב לסוף ה"חטיפות".
    איני זוכר פרטים נוספים, לא מצאתי גרסת אונליין של המקומון הנ"ל או התייחסות מאוחרת לסיפור.

  2. עוד פרט אחד: אריה זריצקי שהזכרת היה כשלמדתי באוניברסיטת בן גוריון, שם היה מרצה לגנטיקה, אחד מראשי ארגון "פרופסורים ומרצים למען חוסן מדיני וכלכלי". בין השאר הוא עצמו עסק במכירת ספרו של חמיש על הקונספירציה לרצח רבין. לא הטיפוס שימהר לפסול תיאוריות קונספרציה בלי סיבה מוצדקת.

  3. תכתוב מה הסיבות שמביאות אנשים להאמין בקונספירציה. הסיבות הפסיכולוגיות של המאמינים, של המובילים המנהיגים. זה מעבר לגבולות ההגיון, טרוף

  4. 14.8.2016

    לכב' מר בנימין נתניהו
    ראש ממשלת ישראל
    משרד ראש הממשלה

    הנדון : הצעה לפתרון מדעי של פרשת ילדי תימן הנחשבים להיות חטופים

    היות ואין אנו מכירים אני מבקש להציג את עצמי ואת הרקע הצבאי שלי בעניין איתור נעדרי צה"ל ממלחמת העצמאות.

    אני משרת במילואים ביחידה לאיתור נעדרים של צה"ל מאז שנת 1983. והחל משנת 1993 ועד היום אני פעיל במסגרת זו באיתור נעדרי צה"ל ממלחמת העצמאות, מרבית הזמן כראש תחום תש"ח בענף ומאז פרישתי ממשהב"ט כאזרח עובד צה"ל וכאיש מילואים.

    כמו כל אזרחי ישראל גם אותי מטרידה פרשת ילדי תימן הנחשבים להיות חטופים, כידוע לך, כבר היו בנושא מספר ועדות חקירה והממצאים לא סיפקו תשובה ברורה לגורלם של כ- 1200 ילדים ועדיין הפצעים לא הגלידו ובני המשפחות עד דור שלישי ורביעי נושאים את כאבם ללא מזור.

    נראה לי לנכון להציע כיוון נוסף שהוא פרי עבודתנו באית"ן, שיש בו כדי לסייע בהשלמת החקירה המדעית באשר לגורלם.

    בראשית שנות האלפיים , במסגרת חקירותינו לאיתור קברי חיילים אלמונים בבתי הקברות הצבאיים מתש"ח מיפינו בעזרת חיילי המילואים שלנו מספר גדול של בתי קברות שהיו קיימים בראשית ימיה של המדינה . היוזמה לסקר הייתה של ענף אית"ן בפיקודה של אל"מ (מיל) צילה נוימן והמימון ניתן על ידי חיים ישראלי ז"ל שהיה משנה למנכ"ל משרד הביטחון ויועץ השר. אני הופקדתי על ניהול הסקר.

    כבר במהלך הסקר דיווחו לי הסוקרים שהם איתרו, אך לא רשמו, קברים רבים של ילדים אלמונים ליד קברי חיילים אלמונים בבתי הקברות הצבאיים בחלקות אזרחיות מראשית שנות החמישים.

    אני אישית סקרתי קברי כשמונה תינוקות אלמונים בחלקה האזרחית ליד החלקה הצבאית בבית הקברות של המושב חדיד ליד בן שמן, וכך גם בבית הקברות "גאולים" בכפר סבא ובבית הקברות "סגולה" ליד פתח תקוה.

    יכולה להישאל השאלה מדוע יש כל כך הרבה קברים ללא מצבות מסודרות והתשובה נעוצה באופן בו פעלו חברות הקדישא בראשית שנות המדינה , (ויתכן שאף היום), הם השאירו את נושא המצבה לטיפול הצבא וכאשר הצבא לא סיפק להם פרטים על זהות האלמוני הם רשמו בכרטסת "חייל אלמוני" והסתפקו בלוח אבן או פיסת בטון בשטח, יתכן שדבר דומה קרה גם עם הילדים הנעדרים

    אני מבקש להציע דרך בת שלושה שלבים מדעיים כדי לנסות ולעמוד על גורלם של הילדים הנעדרים

    1. לערוך סקר ארצי בכל רישומי חברות קדישא ובשטח בתי הקברות ולמפות את כל קברי האלמונים במיוחד תינוקות הקבורים ברחבי הארץ בין השנים 1949-1953 , ובמקביל לקחת דגימות ד.נ.א. מכל הקרובים של הילדים שיש עליהם ידיעות שנעלמו, ולהכין התאמה ראשונית בטבלה כתובה של מקום המעברה או היישוב – לבית החולים הסמוך- לבית הקברות הקרוב.

    2. מבלי לפתוח את הקברים , לבצע בדיקת רדאר חודר קרקע, בבדיקה זו ניתן לאמת שמדובר בקבר שבעבר היה קבור בו גוף אדם היות והתהודה שנקלטת מהקרקע שונה בין אדמה רגילה לאדמה מושבת מבחינת הצפיפות ולהתאים את הרשימות לממצאים האמתיים מבתי הקברות.

    3. לפתוח את הקברים, בנוכחות אנתרופולוג ורב ולצלם את פנים הקבר, ולהעביר את האדמה לבדיקת המכון לרפואה משפטית, בעבר לא הייתה אפשרות לקחת דגימות ד.נ.א מאדמה ישנה היות וכמות הסידן בגוף ילד היא נמוכה וגם שיני חלב נעלמות עם השנים, אבל היום היכולת המדעית השתפרה ויש היום דרכים חדשות ויעילות למצות ד.נ.א גם משרידים מינימאליים או למצער להוכיח שגוש האדמה שנלקח מהקבר מכיל חומרים אנושיים.

    אך גם אם לא תצלח הדרך של התאמת כל קבר לשרידי נעדר/ת מסויימים , אזי לפחות נוכל להיווכח האם מרבית הילדים מתוך הכ- 1200 שנמצאו על ידי הועדות השונות שהם בחזקת "נעדרים" הם בעצם ילדים או תינוקות הקבורים כאלמונים או לפעמים מתחת לאבן ללא כיתוב.

    מאמץ מרוכז של המדינה באמצעות המשטרה והמכון לרפואה משפטית עשוי להביא מרפא למשפחות רבות שחיות עד היום בתחושה שבנם או ביתם נחטפו ונמסרו לאימוץ, דבר שלמיטב ידיעתי, לא הוכח על אף המאמצים הרבים שהושקעו בנושא בעבר.

    בתודה וברכה

    נרי אראלי סא"ל (מיל') הענף לאיתור נעדרים, צה"ל.
    קיבוץ עין גדי , 8698000.
    נייד 0528185036
    דואלneri147@gmail.com

    • נרי, אני מזכירה כאן שמשרד החקירות "גוט בן אשר", שהיה חלק מחוקרי ועדת כהן-קדמי, הפיק דו"ח כזה בשנות ה-90, שממפה את כל בתי העלמין שבהם קברו ילדים בשנים 1949-1955. הדו"ח הזה הוא מאוד יסודי. לא זוכרת מה מספר הדו"ח הזה והוא לא אצלי בשליפה אבל יש דו"ח כזה. אפשר להוריד אותו מאתר ארכיון המדינה ולהיעזר בו. לדעתי, משרד החקירות גוט בן-אשר פיספסו את העובדה שבתקופת מחנה העולים עין-שמר קברו את נפטרי עין-שמר (עד סוף 1949) ממש בסמוך למחנה עין שמר ג' היכן שהולכים דרומה לכיוון מושב מאור (למי שמכיר את האיזור). תקראו גם את העדות של יוסף צברי ובעיקר את התצהיר שהוא כתב בכתב-יד שם הוא מסביר היכן הם קברו ילדים תימנים שנפטרו במחנה עין שמר. העדות הזו היא משמעותית מאוד אבל ועדת החקירה לא עשתה עם זה כלום ולא הביאה את יוסף צברי בזמנו להראות להם את המיקום המדוייק של קבורת הילדים במקום עצמו. חבל. זה פיספוס לדעתי. כמובן, שמעולם לא הוקמו מצבות מעל מקום קבורתם כך שקשה למצוא במדוייק היכן נקברו ילדי תימן בסמוך למחנה עין שמר ג' בסוף שנת 1949. ומי שיבקר שם יראה שדה פתוח וכמה מצבות של נפטרים מתקופה מאוחרת יותר.

  5. אגב, חלק מהילדים שמוגדרים כילדים עלומים, שגורלם לא נודע, הם ילדים שנפטרו במחנה עין שמר. כך אמר ראובן מינקובסקי בזמנו.

  6. מר נרי אראלי, יש גבול לעד כמה צריך להשקיע בנושא. מאחר וכבר נקבע כמה פעמים שהטענות לא מוצדקות, יש להניח שגם אם תעבור קבר קבר ותקבל תשובות משכנעות הגיונית, לא תשנה את דעתם של רוב אלו שטוענים אחרת שלא מקבלים הגיון. יש אנשים שעשו את הנושא לשליחות חייהם. הם לעולם לא יודו שביטלו את זמנם לשוא.

  7. שלום, אני נחשף לאתר רק עכשיו.
    מעניין אותי מהי תגובתך לידיעות שפורסמו ביום 14.06.17, להלן מתוך כתבה שפורסמה באותו יום:

    חשיפה: ניסויים רפואיים שנעשו בילדי תימן כדי לבדוק אם הם נושאים 'דם כושי' – הביאו למותם
    ועדת חקירה מיוחדת שאספה ראיות ועדויות מפי רופאים, חושפת כעת פרוטוקולים של מחדל מזעזע שלפיו – ניסויים רפואיים שנעשו על ילדים ותינוקות מתימן, הביאו למותם
    שתף במיילshareשירה דאבוש (כהן) | כ' סיון התשע"ז | 14.06.17 13:21
    עדויות מזעזעות שמעולם לא פורסמו בתקשורת, נחשפות הבוקר (ד') אודות פרשת ילדי תימן, המטלטלת את החברה הישראלית מזה שנים. ועדת חקירה מיוחדת שאספה ראיות ועדויות מפי רופאים, חושפת כעת פרוטוקולים של מחדל מזעזע שלפיו – ניסויים רפואיים שנעשו על ילדים ותינוקות מתימן, הביאו למותם.

    עדויות הרופאים חושפות כי הניסויים שבוצעו בילדים – נעשו ללא רשות מבני משפחתם ואף ללא ידיעתם, ובארבעה מן המקרים גרמו הניסויים למות הילדים. העיתון 'ישראל היום' שחשף את העדויות ואף יציג אותן היום בכנסת, מציין כי אחד מעמודי הפרוטוקולים מתאר בפרוטרוט כיצד תינוקות שסבלו מתת תזונה עברו ניסוי רפואי של החדרת חלבון יבש לגופם דרך עירוי – דבר שהמית אותם זמן קצר לאחר מכן.

    עוד מתואר בפרוטוקולים, מקרה שבו עו"ד דרורה נחמני רוט, פרקליטת היועץ המשפטי לממשלה שנמנתה על וועדת כהן-קדמי שחקרה את הפרשה, פונה לד"ר ג'ורג' מנדל, המכהן כמנהל בית החולים לילדים בראש העין. "בבית החולים שלך הטיפולים של ילדים שסבלו מתת תזונה לא היו טובים, לא היו מוצלחים וגרמו להחמרת מצבו של הילד. האם זכור לך?", שאלה.

    "יכול להיות", השיב ד"ר מנדל. "אני לא יודע".

    "כשאתה אומר 'יכול להיות' זה נראה לי קצת מוזר", מקשה הפרקליטה. "כי זו הייתה תרופה מאוד נדירה בסוג טיפול כזה, לגבי ילדים אחרים. בתגובה אמר ד"ר מנדל כי הוא זוכר מקרה אחד או שניים שרופא אחר בשם ד"ר מטות, נתן הוראה לתת עירוי של חלבון יבש ו"התגובות לא היו טובות", כדבריו.

    עדותו של סגן מנהל בית החולים: "באותו בוקר מתו ארבעה תינוקות כתוצאה מעירוי"

    אז שולפת הפרליטה מכתב שכתב רופא נוסף, ד"ר קלמן יעקב מן שמו, שכיהן כסגן מנהל רפואי של בית החולים. את המכתב שלח ד"ר מן לד"ר מנדל בנובמבר 1949, ובו כתב כך: "ביקרתי בבית החולים שלנו בראש העין, ומצאתי כי באותו בוקר מתו שם ארבעה תינוקות שקיבלו טיפול אקטיבי. תינוקות אלו היו פחות או יותר במצב מאוזן לפי התנאים הפיזיו-פתולוגיים שלהם, אך לאחר שעירו להם תמיסות שונות – התרופף מאזן זה והם מתו".

    או אז מודה ד"ר מנדל כי אמנם ביצע מחקר מקיף על ילדים תימניים בעודם בחיים, זאת במטרה לבדוק האם בגופם קיימים תאי דם 'חרמשי' – מחלה ששכיחה בקרב ילידי אפריקה שגורמת לאנמיה. בעדותו סיפר ד"ר מנדל על הטריגר שהביא אותו לבצע את המחקר, ואמר כך: "היה איש ידוע ומפורסם בשם פרופ' דמשק, שהיה המטולוג ידוע. הוא הסתכל על התימנים וחשב שמוכרח להיות אצלם דם כושי. אז הוא אמר – למה לא לבדוק את זה? פרופ' פריץ דרייפוס היה אחראי על זה. הוא נתן הוראות ואנחנו היינו עושים את זה".

    אותו פרופ' דרייפוס, כך מספר ד"ר מנדל, התלהב כל כך מממצאי המחקר, עד שכתב מאמר באחד מכתבי העת הרפואיים עם תאוריה גדולה על המקור שממנו התימנים הגיעו, ועל איך שהם הסתובבו בעולם ו"הכול יפה מאוד".

    כשנשאל ד"ר מנדל כיצד בדק את הילדים ענה כי היו נוהגים לקחת דמים לספירות הדם ו"פעם בא רופא ידוע שבלונדון עשה את הבדיקות המיוחדות בהמוגלובין, ושמו היה ד"ר ליימן. הוא מצא שזה הכול לא נכון. כל הדבר נפל, וכבר אמרנו לתימנים שיש בהם דם כושים".

    ח"כ נורית קורן: "מסמכים וסיפורים מצמררים, שמזעזעים כל בן אנוש​"

    בעדות אחרת שלו סיפר ד"ר מנדל על רופא אחר בשם ד"ר דנשה מארה"ב, שהסתכל על התימנים ומיד אמר שהוא חושב שיש להם דם של כושים. "הוא יודע שבארה"ב הכושים סובלים ממחלת דם שנקראת מחלת החרמש, אז התעניין בזה וביקש שנעשה משטחים מהדם. בהתחלה כמעט כל ילד היו לו קדחת ומלריה, אז היינו לוקחים בדיקות דם".

    מתוך דפי הפרוטוקולים, עולה ומיתמר מחדל נוסף – עצוב לא פחות: הורי הילדים לא ידעו דבר וחצי דבר על מה שנעשה עם ילדיהם בבתי החולים. "לא היה צורך לבקש רשות מההורים", אומר ד"ר מנדל בעדותו. "רצו לדעת מה קורה אצל הילדים, ולקחו ילדים שמתו מכל מיני סיבות ובדקו את העורקים והלבבות שלהם".

    בנקודה זו מקשה עו"ד נחמני רוט ושואלת את ד"ר מנדל האם מצב זה לא יצר בעיות, כאשר הורי הילדים הגיעו ורצו לראות את הילדים המתים שלהם. "האם פשוט אמרתם 'לא, אנחנו לא מראים את התינוקות'?", היא שואלת..

    ד"ר מנדל בתגובה: "אני לא חושב. היות שאחרי שגומרים את הנתיחה אז היו מסדרים את התינוק כך שהם יכולים לראות את הפנים של הילד וזה נראה שלם.. אבל זה היה לגמרי חוקי. לא היו בעיות".

    לדבריו, בבית החולים התבצעו רישומים מדויקים של כל הניסויים שנעשו במסגרת המחקרים, אך "מישהו השמיד אותם אחרי שבע שנים". כשנחשפה לעדויות הרופאים ולתמונות הקשות שנלוות אליהן, התבטאה היום ח"כ נורית קורן ואמרה כי מדובר ב"מסמכים וסיפורים מצמררים, שמזעזעים כל בן אנוש. הצוות הרפואי ביצע מחקרים ונתן טיפול לא מתאים לילדים, שבעקבותיו מצבם הבריאותי הידרדר וברוב המקרים הוביל לפטירתם.

    "התייחסות הצוות אל הילדים ומשפחותיהם הייתה כחומר ביד היוצר. הסתירו מההורים את נתיחת הגופות, ולא ביקשו את רשותם על פי חוק. פרשת היעלמותם של הילדים היא פצע מדמם בחברה הישראלית, על כן אמשיך לפעול ביתר שאת למען גילוי האמת והשלמת כל חלקי הפאזל".

    • הכתבה הזאת היא סנסציונית ועושה בלאגן בין מספר מקרים לא קשורים:
      1. ארבעה ילדים שנפטרו במהלך הטיפול שלהם, מהמסמכים שקיימים כנראה שמדובר בתופעה שנקראת refeeding syndrom. זוהי תסמונת קטלנית שמתפתחת באנשים שסבלו מתת תזונה קשה לאורך זמן ולפתע מקבלים מזון בכמות גבוה והמאזן הכימי בשם שלהם מתערער. זוהי תסמונת שמתגלתה לרפואה המודרנית עם שחרור אסירי מחנות הריכוז הנאצים וייתכן שלא הייתה נוכרת לרופאים שטפלו בילדים.
      2. מחקר שבדק האם לילדים ממוצא תימני ישנם תאי דם חרמשים. במחקר לקחו דגימות דם מהילדים ובדקו אותם במיקרוסקופ. אף ילד לא נפטר נעלם או נפגע כתוצאה מהבדיקות הללו (ומדובר היה בבדיקות שהיו נלקחות בכל מקרה ופשוט בדקו בהם גם את התאים החרמשים).
      3. נתיחת גופות, בשנות החמישים ושישים נתיחת גופות של נפטרים לצורך קביעת סיבת המוות הייתה תופעה נפוצה מאוד בבתי החולים ונעשתה הרבה פעמים ללא אישור או ידיעת המשפחה. בכל מקרה בבית החולים בהדסה ראש העין שיעור הניתוחים היה נמוך מהממוצע (33% ).
      4. סדרת מחקרים שנעשתה בסוף שנות החמישים ובשנות השישים ובהם בדקו כלי דם בלבבות של עדות שונות. נעשו בדיקות בלבבות של ילדים תימנים אשכנזים ובדואים. המחקרים הללו נעשו מספר שנים לאחר פרשת ילדי תימן ולאחר שבית החולים בראש העין נסגר ואין להם קשר לפרשה

      • אני מבין שאינך מכחיש את הנתונים והעובדות שבכתבה. אשאל אם כן:
        1. "מזון בכמות גבוהה" אתה כנראה מתכוון להזרקת החלבון היבש לדמם במסגרת ניסוי רפואי. נראה לך סביר שיבצעו ניסוי נדיר מאוד בבת אחת ב-4 ילדים לפני שרואים תגובות רפואיות לניסוי ראשון?
        2. נתיחת הגופות: אני לא חושב שאפשר להשוות בין נתיחת גופות לצורך קביעת סיבת המוות שלדבריך היתה נפוצה אז, לבין "למידת גוף התימנים" באמצעות חילול הגופות של הילדים ובדיקת ולימוד הלבבות והעורקים, זאת לאחר שכבר ידעו מהי סיבת המוות.
        זאת ועוד, האם נתיחת הגופות שבוצעה בכל רחבי הארץ היתה גם כן בקלות דעת כמו בילדי התימנים, מבלי ידיעת ההורים ובהתעלמות מוחלטת מהנוכחות הסמכותית שלהם (כיסו את הגוף והראו להורים את הראש שלם)?
        3. נוכחתי לראות שאתה מתבסס ראשך ורובך על מסמכים בבתי החולים מאותם ימים, אך ברגע שמעיד סגן מנהל בית החולים על אירועי יום אחד בלבד בבית חולים אחד כי "באותו בוקר מתו שם ארבעה תינוקות… לאחר שעירו להם תמיסות שונות – התרופף מאזן זה והם מתו", ומאידך מספר ד"ר מנדל כי היה תיעוד על כל הניסויים שבוצעו אך "מישהו השמיד אותם אחרי שבע שנים". ומצד שלישי הבנתי כי גם אתה מסכים שרבים מהילדים מתו "כנראה" בגלל המחלות הרבות.
        למה שלא נניח בסבירות גבוהה שהיו גם היו עוד ניסויים רבים שגרמו לתמותה רבתי וזו היתה סיבה טובה לאותו משמיד ראיות להעלים את התיעוד?
        4. ולסיכום אשאל: האינך מסכים שמהעובדות הספורות הנ"ל מוכח כי ההתנהלות מול ילדי תימן היתה כאל "בני בלי שם" שאין עליהם אפוטרופסות וניתן לעשות בהם כטוב בעיני המטפלים. ואם אכן כך אני לא רואה מרחק רב מכאן ועד למסירתם/מכירתם לאימוץ ללא הסכמת ההורים.

      • 1. לא היה מדובר בניסוי, זה היה טיפול. היו ילדים חולים שסבלו מתת תזונה ורצו לשפר את מצבם וכנראה העמיסו על המערכת שלהם יותר מדי.
        2. אני לא השוויתי בין המקרים, ציינתי במפורש שמדובר בשני דברים שונים. בכל מקרה המחקר בעורקים התרחש בתקופה מאוחרת יותר ואינו קשור לפרשת ילדי תימן או לבית החולים בראש העין. המטרה של המחקר לא הייתה "למידת גוף התימנים" אלא לנסות להבין האם ההבדלים בשכיחות מחלות לב בין קבוצות שונות באוכלוסייה הם תוצאה של גנטיקה או סביבה.
        לגבי ניתוחים לאחר המוות בכל רחבי בארץ הם בוצעו ללא הסכמת המשפחה, לא הייתה לכך כל חובה חוקית. לפי החוק אז היה מספיק ששלושה רופאים מאשרים את הניתוח וזהו. רק מבחינת מספרים בראש העין ב1950 בוצעו 36 נתיחות לאחר המוות מתוך 98 נפטרים, כלומר בערך שליש. לעומת זאת בתל אביב בשנות ה50 70% מהנפטרים היו מנותחים.
        http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH/1954/08/19&id=Ar00120
        כך שלא רואים שהייתה קלות דעת מיוחדת לתימנים.
        3. קודם כל מנדל העיד שחוץ ממחקר התאים החרמשים הם לא ביצעו מחקרים בראש העין. האמירה שלו שהתיקים הרפואיים (בכללי, לא של ניסויים) הושמדו לאחר שבע שנים היא פשוט לא נכונה. החומרים נשמרו על ידי הדסה ובית החולים בראש העין הוא אחד מתבי החולים עם התיעוד הרב ביותר שנשמר. כך שאין צורך להניח שום דבר.
        4. לא אני לא מסכים. תראה המערכת הרפואית הייתה יותר פטרנלניסטית מהיום, שימוש בחולה כמושא מחקר היה יותר נפוץ, והצהרת הלסינקי עוד לא הייתה קיימת. היחס הזה לא היה ייחודי לתימנים, הוא היה לכולם.

      • א. כל ניסוי רפואי תוכל לכנות כ"טיפול", כי הוא אכן טיפול נסיוני, אלא שתוצאותיו לחיים ולמוות טרם ידועות. לפי הנתונים שמובאים בכתבה הרי שה"טיפול" היה מאוד נדיר לסוג המחלה ממנה סבלו הילדים, והיא לא בוצעה על ילדים אחרים שבאותו מצב. גם אם אין לנו ידע רפואי מספיק לברר את המקרה דנן, ניתן להניח לכאורה כי ההגדרה הטובה ביותר לכינוי ה"טיפול" הוא "ניסוי" על ילדים תימנים.
        והשאלה נשארה "נראה לך סביר שיבצעו ניסוי (ואו לשיטתך "טיפול") נדיר מאוד בבת אחת ב-4 ילדים לפני שרואים תגובות רפואיות לניסוי ראשון"?
        ב. המציאות שאפשרה אז ניתוחי מתים, אם היא אכן רווחה אז בנוגע לבירור סיבת המוות כדבריך, עדיין אינה מסבירה או מצדיקה כל מחקר שהוא על הגופות שסיבת מותן היתה ידועה.
        ג. מנדל מעיד במפורש (לפי הכתבה) על "ניסויים" שבוצעו במסגרת המחקרים, ושהפרוטוקולים המתעדים זאת הושמדו.
        ד. טענתך שהחומר כן נשמר קצת מגוחכת, הרי אתה אפילו לא יודע על איזה חומר מדובר, כדי להגיד אם הוא קיים או לא.
        ה. על סמך מה אתה מתבסס בטענתך שהיחס הזה לא היה ייחודי לתימנים, הוא היה לכולם?

      • א. לא נכון, טיפול ניסיוני הוא טיפול שהיעילות שלו לא מוכחת והמטרה של הניסוי היא לבחון אותה. בדרך כלל ניתן כאשר אין טיפול טוב יותר לחולה. אין שום אינדיקציה במסמכים או בדברי הרופאים שזה מה שהתרחש במקרה הזה.
        ב. לא טענתי שהיא מצדיקה
        ג.עזוב את הכתבה, הפרוטוקולים המלאים נגישים. כמו שאמרתי מקודם, בכתבה עשו עירבובייה שלמה, לקחו משפטים משני מקורות שונים וחברו אותם בצורה סנסנציונית מחוץ להקשרם
        ד. מכיוון שישנם הפרוטוקלים המלאים אני יודע לאילו מסמכים מנדל התכוון ואני יודע שהם קיימים
        ה. על סמך זה שמהלך התחקירים שלי חקרתי גם את הרקע הכללי של התקופה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s