בשבועות האחרונים החיסונים חזרו ללב השיח התקשורתי בישראל. לרוב צומת הלב זכה החיסון המוחלש נגד פוליו, אבל החיסון נגד וירוס הפפילומה הגורם בין היתר לסרטן צוואר הרחם זכה גם למנת חלקו. חלק מהכתבות היו מוטות ומגמתיות כנגד החיסון והכילו טענות קונספירטיביות ותעמולה של מתנגדי חיסונים. בשיא הגיע בכתבה ששודרה בערוץ 1 לפני כשלושה וחצי שבועות שהכילה הרבה סילופים ועליה אני התעכב בפירוט.
הכתבה נפתחת בהזכרת פרס הנובל שהוענק לחוקר שגילה שוירוס הפפילומה האנושי (HPV) גורם לסרטן צוואר הרחם. כבר על ההתחלה נכנסת פה קונספירציה. הקריינית מדברת על "שערורייה" שפרצה כאשר התברר שלאחד החברים בוועדת היה קשר לחברת תרופות. "כתבי אישום בפרשה לא הוגשו עד היום" מסיימת הקריינית בטון קודר. פה נדלקה לי הנורה האדומה הראשונה. מה זאת אומרת "כתבי אישום בפרשה לא הוגשו עד היום"? האם האירוע עדיין תחת חקירה? או אולי אין שום חשד שבוצעה עבירה כלשהי? לפי הבדיקה שלי האפשרות האחרונה היא הנכונה.
אחר כך מופיע פרופסור עוזי בלר שאומר שהוא חושב שהסיפור המלא של החיסון לא סופר ושהוא יהווה לספר מתח. אמר ולא הוסיף. רגע,מה זאת אומרת חושב? האם הכוונה שאין לו שום מידע של ממש? תראו אני לא אופתע אם יום אחד תתגלה פרשיית שחיתות כזאת או אחרת סביב החיסון, אחרי הכל מדובר בהרבה כסף. אבל אני רוצה לראות ראיות לכך, לא לשמוע על תחושותיו של אדם כזה או אחר. שום ראיות לא מוצגות לנו.
אבל הפתיחה הזאת נותנת את הטון לכתבה, למרות שאין ששום תימוכין לא מוצגים הרושם שנוצר הוא שמשהו לא בסדר סביב החיסון. רק עתה מתחילה הכתבה להסביר מהוא החיסון נגד HPV. הקריינית מציינת שמדובר בסרטן נדיר יחסית בישראל, אבל לא מפרטת מה הכוונה בנדיר וביחס למה. לאחר מכן מושמעים ציטוטים הנשמעים ספקניים מתוך פרוטוקול הועדה לסל הבריאות והקריינית מציינת "למרות הספקות החיסון עובר". ושוב הפעם נורה אדומה נדלקת, הרי אם לרוב היו ספקות איך החיסון נכנס לסל התרופות? אולי הקולות שהושמעו היו שייכים לדעת מיעוט? ואם כן מדוע קולות הרוב לא הובאו? ואולי חלק מהמתנגדים שינו את דעתם במהלך הדיון?
כדי לענות על השאלות הנ"ל חיפשתי ומצאתי את פרוטוקול הדיון (הדיון על הגרדסיל בעמודים 91-104). ואכן מצאתי כמה מספר סילופים. למשל הציטוט שמתחיל ב:
אני רוצה לתקןפה משהו עובדתי. נכון שאין לנו ממצאים לגבי סרטן צוואר הרחם, זה לוקח 40 שנה לראות את האפקט…
דובר:אני מוכן לחכות.
כאן הכתבה מפסיקה לצטט, אבל הדוברת (או דובר) שהופרעה באמצע ממשיכה לדבר:
מה שכן נאמר בפירוש, גם על ידי ארגון הבריאות העולמי, שמניעה של נגעים טרוםסרטניים,cin-2 u וcin-3 ,היא אינדיקציה ברורה למניעה של תאי סרטן. זה היינו הך מבחינתם למניעה של סרטן, ושם הוכח בבירור ירידה במקרים האלה כבר בתוך כמה שנים.
או למשל הציטוט שמופיע בכתבה כ:
אני מזכיר לכם גם את הפניקה של הורים לבנות צעירות
הצורה המלאה שלו היא:
בדיוק. אני חושב שקיבלנו אבידנס. זה נכון שהיעילות לא מוכחת עד הסוף, אבל ישאבידנס ראשוני שהיא מוכחת. אני מזכיר לכם גם את הפניקה של הורים לבנות צעירות…
עם כן בשני מקרים שונים ערוץ 1 פשוט מעלים כל איזכור ליעילות של החיסונים אפילו מהדוברים שהוא מצוטט!
חשוב להסביר במה מדובר, הוירוס גורם להייוצרות נגעים טרום סרטניים שמהם עלול להתפתח גידול סרטני. הייוצרות הגידול הסרטני הוא תהליך שלוקח שנים רבות ולכן עדיין לא נצפתה השפעה של החיסון של שיעור הסרטן באוכלוסייה. אבל הנגעים הטרום סרטנייים מתפתחים תוך זמן קצר יחסית ולכן ניתן לאתר ירידה בשיעור הנגעים הללו כבר עכשיו, כמובן שבלי נגעים טרום סרטניים לא יתפתח סרטן.
בדיון אכן מושמעת דעה כנגד הכנסת החיסון, אבל מובהר שמדובר בדעת מיעוט. דעות של אלו התומכים בחיסון אינם מוזכרות בכתבה.
ומה לגבי נדירות המחלה? לפי הדיון בישראל כל שנה מאובחנות 180-200 חולות חדשות כאשר 50% מתות בתוך שנה אחת, (בכתבה מצויין מספר נמוך יותר) החיסון יעיל כנגד 70% מהמקרים. כלומר ניתן יהיה למנוע בעזרת החיסון 120-140 מקרי סרטן בשנה. עלות החיסון לכל תלמידות כיתה ח' לפי המלצות הועדה הוא 12.7 מיליון שקלים. לשם השוואה עלות התרופה אווסטין לסרטן השחלות וסרטן החצוצרות היא כ 12.88 מיליון שקלים עבור צפי של 85 חולות. עלות התרופה פרג'טה לסרטן שד במצב מתקדם עבור צפי של 110 חולות הינה יותר מ30 מיליון שקלים. כך שעלות החיסון אינה חריגה אפילו מעט נמוכה בהשוואה לטיפולים אחרים כנגד סרטן. כאשר לחיסון יש יתרון ברור שהוא מניעתי, כלומר הוא בניגוד לשאר הטיפולים, אשר לא בטוח שהחולות בכלל ישרדו אותם, מסוגל לחסוך את הסבל של המחלה. הוא גם יעיל יותר כלכלית כיוון שהוא יחסוך טיפולים יקרים עבור המחלה. עובדות אלו לא נעלמו מעיני הועדה ואף השפיעו על המתנגדים:
אני שיניתי את דעתי. עשיתי עכשיו תחשיב אצבע, אם אני מתבססת פה על נתונים, תקנו אותי אם אני טועה, אבל אם יש 170 מקרי סרטן כאלה בשנה, שמתוכם 70% הם מהווירוסים הרלוונטיים, אז אם אני מחשבת NMT אני מגיעה לתוצאה שבשביל למנוע מקרה אחד אנחנו משקיעים 106,000 שקל. זה לא הרבה ביחס להערכה PFS ב…ביחס לטיפולי סרטן אחרים.
אבל גם שינוי דעה זה לא מוזכר בכתבה. לסיום החלק הזה יש לציין כי מה שהטריד את הועדה היו שני שיקולים, האחד ראיות לגבי יעילות במניעת סרטן (שיש כאלו) והשני יעילות כלכלית לאור מספר חולים נמוך במחלה (יש כזאת) נושא של תופעות לוואי לא הועלה שם ע"י אף אחד מהמתנגדים לחיסון. תזכרו את זה להמשך.
החלק הבא בכתבה מבקר את השיווק המוגזם של חברות התרופות, זאת ביקורת במקום ואני לא אתעכב עליה. אבל אז אומרת הקריינית שחברות התרופות הצליחו לגייס גם את הרופאים ובקטע נראה ד"ר אפרים סיגלר נשאל לגבי מחקרים שעשה בשיתוף עם חברות תרופות מייד לאחר שאמר שהוא תומך החיסון (מהקטיעות בוידאו ברור שמדובר בעריכה מגמתית) . המסר ברור, ד"ר סיגלר ויחד איתו גם שאר התומכים בחיסון עושים זאת מכיוון שחברות התרופות משלמות להם. זוהי דוגמא לחשיבה קונספירטיבית במיטבה. אני רוצה להבהיר, קשרים עם חברות תרופות אכן יכולים להטות את דעתו של אדם ולכן חשוב לדווח עליהם, הבעיה היא הקיצוניות שבה הם מוצגים, לא כל מי שאי פעם היה בקשר כלשהו עם חברת תרופות נהיה שפוט שלה.
הטריק הזה של לפסול אוטומוית כל מה שאדם אומר רק על סמך קשר כזה או אחר (קלוש ככל שיהיה) שהיה לו עם חברות תרופות נפוץ בקרב תומכי קונספירציות העוסקות בבריאות. כמובן שאלו שמתנגדים לחיסון לא נשאלים על ניגודי אינטרסים שעלולים להיות להם.
עכשיו מתחיל החלק בעוסק בתופעות הלוואי לכאורה ובאופן מפתיע שני הרופאים המכובדים ממקודם מפנים את הבמה ולא יופיעו יותר בכתבה, זהו השלב שבו הכתבה ממש מדרדרת. את מקומם של הרופאים תופסת אמא הטוענת שבתה נפגעה מהחיסון. השיטה מוכרת מכתבות אחרות נגד חיסונים, כאשר אין ראיות של ממש לכך שהחיסון גרם לנזק מוצג אדם הטוען שנפגע מחיסון או קרוב שלו. המטרה היא שסיפורו הכואב (האמיתי גם אם לא נגרם על ידי החיסון) ישפיע רגשית על הצופים. במקרה שלפנינו נטען כי בתה פתחה סוג של דלקת עיניים הנקראת אוביטיס כשלושה ימים לאחר החיסון. בכתבה מציינים כי קיימים מקרים נוספים וכהוכחה מציגים את התמונה הבאה:
התמונה מציגה דיווחים ממערכת VAERS האמריקאית, אז בואו נבין מה זאת המערכת הזאת ומה הדיווחים האלה אומרים. VAERS היא ראשי תיבות של Vaccine Adverse Effects Reporting System כשמה כן היא משמשת לדיווח על תופעות לוואי של חיסונים. מה שחשוב לדעת תופעת לוואי מוגדרת ככל מה שקרה למישהו מתישהו אחרי שהוא קיבל חיסון כלשהו, בלי קשר לשאלה האם לחיסון היה קשר סיבתי כלשהו לאותה תופעה. לא כל מה שקורה אחרי החיסון קורה בגלל החיסון.
ניקח כדוגמא את האוביטיס, אנשים פיתחו אוביטיס הרבה לפני החיסונים נגד וירוס הפפילומה. כלומר ישנם גורמים לאוביטיס שאינם החיסון, ויכול להיות שסתם במקרה הנערה פתחה אוביטיס אחרי החיסון. הסיכוי לך אולי נראה נמוך, אבל צריך לזכור שכאשר מחסנים עשרות מיליוני בני אדם כמה צירופי מקרים בעלי הסתברות נמוכה בטוח יתרחשו. על מנת להוכיח שהחיסון הוא הגורם יש להראות כי הסיכון של נערה שחוסנה לפתח אוביטיס גדול באופן מובהק מנערה שלא חוסנה. שום ראייה כזאת לא מוצגת.מתנגדי החיסונים אוהבים להשתמש בנתונים של VAERS משום שהוא מציג רשימה ארוכה של תופעות מבלי לציין שאין קשר מוכח בינן לבין החיסון וגם הכתבה משתשמת באותה שיטה.
לפי הCDC עד מרץ 2013 ניתנו בארצות הברית 57 מיליון מנות חיסון ומאז מן הסתם המספר גדל. בVAERS רשומים רק 11 מיקרים של אוביטיס, פחות ממקרה אחד לחמישה מיליון נערות מחוסנות. לפי וויקיפדיה שיעור האוביטיס באוכלוסייה הוא אחד ל4500, כלומר מספר מקרי האוביטיס לאחר חיסון נמוך מאוד משיעורם באוכלוסייה, בהתאמה למה שמצופה מאקראיות.
הדברים הללו נכונים גם לשאר תופעות הלוואי המוזכרות בכתבה (למעט כמובן כאבים ואדמומיות באזור הזריקה), אין שום הוכחה שלחיסון יש קשר אליהם. לכן אין בחלק של הכתבה אף מומחה שמעיד שהאוביטיס או כל תופעה אחרת נגרמה עקב החיסון. במקומם ישנן אימהות אשר פשוט "בטוחות" (בלי אף הוכחה) שהחיסון הוא הגורם לתופעות של בנותיהן או קטעים מתוך כתבות טלוויזיה אחרות על החיסון.
אמרתי אף מומחה, ובכן לא בדיוק. במהלך הקטע מופיע אדם בשם ד"ר כריס שאו, הכיתוב מציין שהוא מאוניברסיטת בריטיש קולומביה ושהוא "פרסם מאמרים על החיסון נגד וירוס הפפילומה". שאו אומר כי בטיחות החיסון לא נבדקה לעומק וכי ישנם יותר תופעות לוואי מכפי שחברות התרופות מדווחות עליהן. אבל שוב, אין פירוט. מי כריס שאו ומה המאמרים שהוא פרסם?
כריס שאו הוא אמנם דוקטור באוניברסיטת בריטיש קולומביה, אך יש לו גם קשרים לתנועת מתנגדי החיסונים באמריקה. בין היתר הוא השתתף כדובר בכנס אנטי-חיסוני (ושימו לב שבבפרופיל שלו שם הוא מתגאה בזה שבנו הצעיר לא חוסן) שבו אורח הכבוד היה אנדרו וויקפילד (רופא שהתחיל את הגל המודרני של האשמת חיסונים בגרימת אוטיזם במאמר שפרסם ב1997 ושרשיונו לעסוק ברפואה נשלל לאחר שהתברר שפרטים רבים במאמר היו מפוברקים ושהוא קיבל סכומי כסף גדולים מעורכי דין שתבעו חברות תרופות על מנת שיכתוב את המחקר ויעיד כנגד החיסון המשולש.) כמו כן הוא השתתף בסרט התעמולה האנטי-חיסוני The Greater Good.
ההתמחות של שאו היא מדעי הראייה ואופטלמולגיה, עם זאת הוא עוסק גם בתחומים שאינם בתחום ההתמחות ונראה שיש לו קיבעון בנושא האלומיניום, במיוחד בנושא אלומיניום בחיסונים. הוא כתב מספר מאמרים בעלי ערל מדעי מפוקפק, בין היתר הוא ניסה לקשור בין מותה של נערה בניו זילנד לבין חיסון הגרדסיל שקיבלה חצי שנה קודם(מקורות: 1, 2, 3), הוא פרסם מאמר גרוע שניסה לקשור בין אלומיניום בחיסונים לאוטיזם, הוא טען שתסמונת מלחמת המפרץ נגרמה עקב חיסונים למאות שאין בכך בסיס, פרסם מספר מאמרי סקירה מוטים ועוד פעילויות אחרות נגד שקצרה היריעה מלתאר.
רבים מהמאמרים שלו (כולל על חיסון כנגד HPV) נכתבו בשיתוף עם לוסייה טומלינוביץ'. טומלינוביץ' עצמה קשורה אף היא לתנועת מתנגדי החיסונים והשתתפה גם באותו כינוס בג'מייקה, כמו כן התפרסם לאחרונה שהיא כותבת ספר במשותף היא מתנגדת החיסונים כריסטינה אינגלנד. בקיצור צמד חמד שהם ממש לא מקור אמין בנושא חיסונים. אני רוצה להדגיש שהבעיה איתם היא לא שהם אומרים דברים לא טובים על חיסונים, אין שום בעייה עקרונית בביקורת על חיסונים כמו על כל אמצעי רפואי אחר. הבעייה היא הרמה הנמוכה וההטיות במחקרים שלהם והקשרים שלהם עם מתנגדי חיסונים שהופכים אותם למקור לא אמין בנושא חיסונים.
הכתבה ממשיכה ומציינת שביפן הוסרה ההמלצה להתחסן. מה שמעניין בקטע הזה הוא אחד המקורות שערוץ 1 מציג:
אתר מתנגדי החיסונים SANEVAX, שזהו אתר שמתמקד בחיסון נגד וירוס הפפילומה. SANEVAX מציעים באתר שלהם שורה של "בדיקות" הקשורות לחיסון, מי שאחראי להם הוא רופא בשם ד"ר סין האנג לי. הוא היה השותף של כריס שאו בניסיון להאשים את חיסון הגרדסיל בגרימת מותה של הנערה בניו זילנד. דברים מתחילים להתחבר.
וכאן מגיע לדעתי החלק המזעזע ביותר בכתבה, האמא המתראיינת מספרת בכאב ודמעות שלו הייתה יכולה הייתה מונעת מנערות להתחסן. למה זה כל כך מזעזע?, מתמטיקה פשוטה. האוביטיס נצפה בשכיחות של 1 ל5.18 מיליון מנות חיסון, השנה אמורות להתחסן 52,000 נערות בכיתה ח'. זה אומר שמקרה אוביטיס אחד יתרחש אחת לערך למאה שנים של חיסון (אם ניקח בחשבון גידול של האוכולוסיה אז כמה עשרות) בהם יהיו אלפי מקרי סרטן ואלפי מקרי מוות מסרטן שאפשר למנוע. הפסקת החיסון תגרום לכך שאלפי נשים יחלו וימותו מסרטן שאפשר למנוע כדי לנסות למנוע מקרה בודד של דלקת עיניים שאין שום הוכחה שהחיסון בכלל גורם לה.
אני בטוח שאותה אם לא רוצה שאותם נשים ימותו, היא רואה את הסבל של הבת שלה ומאשימה את החיסון בגרימתו ורוצה למנוע ילדות אחרות מאותו סבל. אבל אלה יהיו ההשלכות.
הקטע האחרון מסכם למעשה את מה שערוץ 1 עשה. התעלמות כמעט מהתועלת בחיסון וניפוח ללא פרופורציה של סכנות שכלל לא בטוח שהן קיימות. זאת אגב שיטה קלאסית של מתנגדי חיסונים.
ובכך נעבור לכתבה הבאה בYNET. קצת רקע: לקראת התחלת החיסון לתלמידות כתה ח' ולאור מספר מאמרים שעסקו באפשרות של תופעות לוואי מהחיסונים הוחלט במשרד הבריאות לקיים דיון בנושא. החלטה לגיטימית והגיונית. אבל הכתבה בYNET איבדה כל פרופורציה.
הכותרת ההיסטרית מספרת על "גינוקולוגים בכירים" שקוראים לכאורה לעצור את החיסון. אבל בכתבה עצמה לא מופיע אף אחד מאותם "גינוקולוגים בכירים". הכתבה עוסקת בתופעות הלוואי לכאורה של החיסון. הטענות לא שונות במהותן מאלו של ערוץ 1, והתשובה להן זהה, לא כל מה שקרה לאחר החיסון נגרם על ידי החיסון. אני רוצה להתמקד בשני מאמרים המוזכרים בכתבה שבכתיבתם היה מעורב חוקר ישראלי, פרופ' יהודה שיינפלד.
המאמר הראשון עוסק בשלוש נשים אשר פיתחו כשל שחלתי בפרק זמן של עד שנתיים מהחיסון. כותבת אחרת במאמר היא לוסיה טומלינוביץ', שותפתו של כריס שאו. בRespectful Insolence ישנה התייחסות מפורטת למאמר. מבין שלוש הנשים שתיים אחיות (מצביע על אפשרות של גורם גנטי) האחת סבלה מבעיות במחזור עוד קודם לחיסון ואילו השנייה התחסנה בגיל 13 אבל את המחזור הראשון שלה קיבלה בגיל 15 (מאוחר יחסית) ואחרי פעמיים הוא פסק. השלישית דיווחה על הפרעות במחזור כמה חודשים לאחר החיסון והפסקת המחזור כשנתיים לאחר החיסון.
כלומר יש לנו אינדיקציות לגורמים גנטיים, בעיות עוד קודם למתן החיסון וכשל שהתפתח זמן רב לאחר החיסון. תוסיפו לכך את העובדה שאחת לאלף נשים עד גיל 30 מתפתח כשל שחלתי (צריך לזכור, עשרות מיליונים מחוסנות) ושלרוב המקרים הגורם לא ידוע והקשר שמתקבל הוא מאוד חלש.
המאמר השני עוסק בשש נשים שפתחו זאבת או מחלה דמויית זאבת לאחר החיסון והוא סוקר את המאפיינים שלהן. לכל הנשים היה רקע אישי או משפחתי של מחלות אוטואימוניות, כלומר עוד פעם אפשרות שמדובר בכלל בגורם גנטי. גם שם קשר סיבתי של ממש בין החיסון לזאבת לא מוצג שם.
במאמרים נטען כי ייתכן ותסמונת בשם ASIA עלולה להיות אחראית לתופעות. ASIA היא תסמונת שהוגדרה על ידי שיינפלד, אולם היא אינה מקובלת בקרב מרבית החוקרים.
יהודה שיינפלד הוא אמנם מומחה בעל שם עולמי עם מספר רב של פרסומים ומשמש כעורך של מספר כתבי עת. עם זאת ראוי לזכור שהיו מקרים רבים בעבר בהם מומחים קידמו השערות שלא היו נכונות. לכן במדע מסתמכים על עמדתם של כלל המומחים בתחום שכאמור אינם מקבלים בשלב זה את התסמונת.
בנוסף לשיינפלד ישנם קשרים עם קבוצות של מתנגדי חיסונים. הוא השתתף באותו כנס של מתנגדי חיסונים שבו השתתפו שאו וטומלינוביץ', הוא שימש כיועץ לסרט The Greater Good, הוא מעיד בתביעות
נזקים מחיסונים מטעם התובעים ובעבר אחד מכתבי העת שערך אישר לפרסום מאמר של פעיל מוכר בתנועת מתנגדי החיסונים בארה"ב שעסק בקשר כביכול שבין חיסונים לאוטיזם (המאמר לא פורסם לבסוף ). שיינפילד עצמו יש לציין טוען שהוא אינו מתנגד לחיסונים ומגדיר את החיסונים כפיתוח הרפואי הטוב ביותר ב300 השנים האחרונות.
כל הסיפור מזכיר לי את הפרשייה של וויקפילד והאוטיזם. ואני לא מתכוון לרמאות, אני לרגע לא טוען או רומז שיינפלד ושותפיו מרמים או משקרים.אלא אני מתכוון לתפקיד התקשורת. המאמר המקורי של וויקפילד היה דומה באופן כללי למאמרים של שיינפילד. מספר קטן של ילדים שאובחנו כאוטיסטים זמן קצר לאחר שחוסנו בתוספת השערה על איך החיסונים עשויים היו לגרום לכך. זה היה מחקר קטן, ראשוני מאוד ובלי הוכחות של ממש. בקהילה המדעית היו מודעים לכך ולכן לא התרגשו מהמאמר, אלא תכננו מחקרים נוספים שהפריכו את ההשערה של וויקפילד. גם אם היה מסתבר שכל מילה שכתובה במאמר של וויקפילד היא אמת זה לא היה משנה את המסקנה שאין קשר בין בחיסון המשולש לאוטיזם.
אולם בתקשורת הוצגה עבודתו של וויקפילד ככזו שמצאה קשר של ממש בין אוטיזם לבין החיסון המשולש והתוצאה הייתה ירידה דרמטית בהיקף החיסון והופעה מחדש של מחלות כמו חצבת.
ופה אנחנו רואים תופעה דומה, מאמרים ראשוניים מאוד על האפשרות שאולי ייתכן ששבמקרים מאוד נדירים קיימת תסמונת שיכולה להגרם מהחיסונים מנופחים מעבר לכל פרופורציה בעוד שהתועלת מהחיסונים מוקטנת.
התקשורת הישראלית לדעתי במקרה זה מועלת בתפקידה. היא מספקת לצרכניה תמונה מעוותת בצורה קיצונית של התועלת והסכנות בחיסון נגד וירוס הפפילומה ומונעת מהם לקבל החלטה מודעת. ההשלכות של זה עלולות להיות ירידה בהתחסנות ועוד מקרי סרטן ומוות
א.א. קונספירציות 