עתירה חדשה נגד ההפלרה וכתבה רצופה שגיאות בווינט

קבוצת אנשים החליטה להגיש עתירה לבג"ץ על מנת לאסור את ההפלרה. אני מתכוון בהמשך לעבור באופן מסודר בטענות העתירה העצמה, אולם ברשומה אני אתעסק במשהו אחר.

יחד עם העתירה התפרסמה בווינט כתבה ובה ראיון עם אחד היועצים לעתירה, הלא הוא אהוד לשם שבעבר כבר עסקתי בשגיאות שבטענותיו. לשם הוא מהנדס לשעבר במשרד הבריאות והוא מנצל זאת על מנת לתת נופך של סמכות לטענותיו, גם שהן אינן עומדות במבחן העובדות. אני רוצה לעבור כאן על כמה מהטענות שהועלו בכתבה:

1. חומרים רעילים?

עם זאת, בעתירה שהגישו עורכי הדין דן אשכנזי ודקלה ברנס נטען כי החומר המוסף אינו כאמור פלואוריד או חומצה פלואוריסלצית נקייה, אלא תוסף רעיל  של תעשיית הפוספטים – חומצה המכילה מתכות רעילות רבות ואשר לטענת העותרים ממיסה בעת המעבר בצינורות המים מתכות נוספות

ומקיימת עמן קשרים כימיים מסוכנים.

עסקתי בטענות מאין אלו בהרחבה בההפלרה- ההיבט הכימי. בקצרה אין דבר כזה פלואור במצב נקי בטבע, יוני הפלואור קשורים ליסודות אחרים אשר מתמוססים ומשחררים את יוני הפלואוריד במים. בתוצר הסופי אין הבדל בין יוני פלואוריד מהחומצה לבין יוני פלואוריד "טבעיים". החומצה עצמה כולה מתמוססת במים כך שהיא אינה משפיעה על הצינורות. החומצה עשוייה (אך אינה חייבת) להכיל בריכוזים נמוכים מספר חומרים אחרים, אולם מדובר בכמויות אפסיות .

2.בדיקות לא טובות?

אפילו היו ספקי המים מקבלים את תוצאות הבדיקות, מדובר בתוצאות המתייחסות למצב החומצה לפני שעברה עם המים דרך צנרות המתכת והפלסטיק .

זהו קטע שנועד להפחדה  בלבד שכן ברור שהבדיקות עוסקות בחומצה לפני שהוכנסה למים, הרי לכך נועדו הבדיקות, לבדוק אם החומר עומד בתקנים לפני שמחדירים אותו למים. מה הטעם בבדיקה לאחר החדרת החומצה? הרי כל המטרה של הבדיקות היא למנוע מחומרים שלא עומדים בתקן להגיע למי השתייה. מה גם שכאמור כל החומצה מתמוססת לאחר ההחדרה למים כך שממילא אין מה לבדוק.

3.תקן לא מתאים?

"אפילו מראית העין של 'תקן', שכביכול עומדים בו, חסרת כל משמעות: התקן עצמו מועתק מאירופה ואינו רלבנטי למרכיבי החומצה בישראל

טענה די משונה ולא נכונה. נתחיל מהסוף, מאז שנת 2009 רוכש משרד הבריאות את החומצה מאירופה כך שכל הטיעונים לגבי זה שהמצב בישראל שונה פשוט אינם נכונים, מדובר בחומצה המיוצרת באירופה לפי תקנים אירופים. אולם בתקן האירופי מצויין מפורש שהוא מתאים גם לחומצה שיוצרה מהחומרים והשיטות שבהן נעשה שימוש בארץ עד 2009. לצערי התקנים הישראלים לא זמינים ברשת באופן חופשי.

4. דו"ח הNRC

בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC), סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים.

האמת כלל וכלל לא. דו"ח הNRC כלל לא עסק בהפלרה, אלא בתקנים האמריקאים שמאפשרים ריכוז של עד 4 מ"ג לליטר במי שתייה והדבר נכתב שם בפירוש (עמ' 11):

The committee’s conclusions regarding the potential for adverse effects from fluoride at 2 to 4 mg/L in drinking water do not address the lower exposures commonly experienced by most U.S. citizens. Fluoridation is widely practiced in the United States to protect against the development of dental caries; fluoride is added to public water supplies at 0.7 to 1.2 mg/L. The charge to the committee did not include an examination of the benefits and risks that might occur at these lower concentrations of fluoride in drinking water.

מכאן גם של שכל הטענות על סכנות כביכול בהפלרה שהדו"ח מצא אינן נכונות. מחברי הדו"ח כן סקרו רשימה ארוכה של מחקרים בנוגע לסכנות כלשהן עקב שתיית פלואוריד, והם מצאו שבמרבית המקרים או שהתופעות מתרחשות עקב חשיפה לכמויות גבוהות של פלואוריד כך שאינן רלוונטיות למי השתייה בארה"ב או שהמחקרים הם בעייתיים ואי אפשר להסתמך עליהם.

התוצאה הבעייתית המרכזית שהם מצאו היא שאנשים שצורכים מים בריכוז עם פלואוריד בריכוז  הקרוב למירבי המותר בארה"ב עלולים לפתח פלואורזיס של העצמות, תופעה לוואי ידועה של צריכת כמויות גדולות של פלואוריד במשך עשרות שנים. אולם לפני כן העריכו שהתקן האמריקאי מגן מפני התופעה הזאת. בכל מקרה אין זה רלוונטי לישראל שבה התקן המירבי נמוך בהרבה (1.7 מ"ג לליטר).

5. בעוד 20 שנה?

צריך לקיים את עיקרון ההיזהרות, ואם לא יודעים מה יהיו התוצאות בעוד 20 שנה אסור לעשות דבר.

לידיעת מר לשם, בישראל מפלירים מים כבר כמעט 30 שנה ובעולם כמעט 70. כלומר חיכו די הרבה זמן לפני שהתחילו וגם היום אחרי עשרות שנים עדיין סיכום המידע מראה כי ההפלרה בטוחה.

6. פתאלטים במים?

"בשנת 2008 מצאנו במים בהוד השרון אפטלטים ברמה הגבוהה פי עשרה מהתקן. זהו חומר מסרטן, תוצר של תהליך כימי בין חומרים שונים. זוהי פסולת של מפעלים שמייצרים פוספטים, ואת זה תו התקן מראש לא מחפש בכלל".

באמת אחרת לשם מרחיב יותר :

בדיקה אקראית שנעשתה ביוזמתי באחת מערי השרון10 (מאי 2009), נמצאו הדברים המדאיגים הבאים:
17.1 באזור ללא : ריכוז הפלואור 0.1 > מקג"ל, ריכוז הפתלאטים 5> מקג"ל.
17.2 אזור עם (חיבור מקורות): ריכוז הפלואור 0.7 מקג"ל, ריכוז הפתלאטים 86 מקג"ל פי 10 מהתקן המותר.
17.3 ניתוח הממצאים: היכן שנמצא פלואור, היה ריכוז הפתלאטים גבוה פי 10 יותר מאשר תקן משרד הבריאות11 מאפשר.

אני חושב שאנשים עם רקע בספקנות מדעית לא יתקשו לאתר את הבעיה בהסקת המסקנות פה. מתאם לא גורר סיבתיות ולכן אין בתוצאות שום הוכחה לקשר כלשהו בין ההפלרה לפתלטים. בוצעה פה רק בדיקה אחת כך שהסיכוי שמדובר בצירוף מקרים בלבד הוא די גבוה, לשם בשום מקום לא מצליח לשלול את האפשרות שמדובר בזיהום שמקורו אחר. לו הוא היה מצליח לשחזר את התוצאות בבדיקות נוספות אז היה הטיעון שלו חזק יותר. וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה:

17.5 בדגימה חוזרת, שנערכה באותו מקום לאחר כשבועיים, לא חזרה התופעה.

זהו המתאם בין החומצה לפתלטים נעלם בבדיקות חוזרות, כל הטיעון של לשם בעצם מתמוטט. אבל לשם לא נותן לעובדות לבלבל אותו:

יתכן והרכב החומצה פלואורוסיליצית שונה מעת לעת ובזמן שריכוזה הזמני גבוה היא מעכלת את הפלסטיק וגורמת להיווצרות הפטאלאטים.

ללשם כמובן אין שום הוכחות להשערתו זו, אולם היא מדגימה את מה שלדעתי היא צורת החשיבה שלו: לא משנה מה ההפלרה אשמה.

7.מה קורה בעולם?

משנת 1990 ועד היום מחליטות עוד ועוד מדינות בארצות הברית להפסיק להפליר כי הן מבינות מה קורה

במרבית מדינות העולם כבר הפסיקו לבצע הפלרה, ויש רק מדינה אחת בעולם נוסף לישראל שעדיין מחייבת בו – אירלנד".

עסקתי בכך ב-אז כמה מדינות באמת מפלירות?

בקצרה בארה"ב שיעור האזרחים השותים מים מפלירים רק עולה ובקליפורניה אף העבירו חוק המחייב הפלרה.

8. הוועדות נגנזו?

לדברי העותרים, ועדות הכנסת קראו פעמיים למשיבים להפסיק את ההפלרה, אך נענו בסירוב. גם ועדה שמינה משרד הבריאות עצמו לבדיקת הנושא המליצה להפסיק את ההפלרה, אך ההמלצות נגנזו.

עם כל הכבוד לועדות הכנסת הן אינן ועדות מקצועיות ואין להן סמכות לתת הוראות למשרד הבריאות. לעומת זאת הועדה המקצועית, ועדת עדין דווקא כן תמכה בהפלרה כמו שכתבתי בועדת עדין וההפלרה.

ועדת עדין וההפלרה

ב20 למרץ 2007 הגישה הועדה לעדכון תקנות מי השתייה ברשות הפרופסור אבנר עדין את המלצותיה למשרד הבריאות. הועדה שמטרתה הייתה לבדוק תקנות מי השתייה עסקה בין השאר גם בתקנות ההפלרה. באתרים שונים המתנגדים להפלרה נטען כי מסקנות הועדה תומכות בעמדתם. תחילה נראה מה נטען באתרים שונים:

למשל באמת אחרת במסמך המסכם על ההפלרה:

הדי ההתנגדות הגוברת של אנשי רפואה והציבור להפלרת מי השתייה הגיעו גם
לוועדת עדין – וועדת מומחים שמונתה על ידי מנכ“ל משרד הבריאות כדי
לעדכן את התקנות בנושא איכות מי השתייה.
וועדת מומחים זו המליצה המלצות רבות וחשובות בנושא הקריטריונים של איכות מי השתייה ושמירה
על הבריאות, ובין השאר המליצה לבטל את חובת ההפלרה.
מנכ“ל משרד הבריאות קיבל את כל עשרות המלצות הוועדה – חוץ מההמלצה לבטל את חובת ההפלרה.

לא ברור מה היה מסד הנתונים שעליו התבססה ההחלטה השגויה והבלתי ראויה הזו.
לא מובן כיצד מבטלים בהינף קולמוס את המלצתה של וועדת המומחים החשובה ביותר שהוקמה בעשור האחרון לבדיקת נושא איכות מי השתייה בישראל.
וועדה זו המליצה לבטל את חובת ההפלרה לאחר שטובי המומחים בישראל קראו לעומק את כל המחקרים העדכניים, המצביעים על
קשר ברור בין חשיפה מתמשכת למים מופלרים לבין סוגים שונים של סרטן, פגיעה בעצמות, אלצהיימר, תסמונת דאון ופלאורוסיס.
בניגוד לעששת, אלה מחלות חסרות מרפא.

ובחלק הסיכום של המסמך:

32.5 וועדות מומחים וועדות פרלמנטאריות המליצו ודרשו להפסיק את הפלרת מי השתייה בישראל לאחר שבדקו את הממצאים המדעיים מכל העולם.

…..

32.8 ההחלטה להמשיך בהפלרה נעשתה בניגוד להמלצות וועדת המומחים, במחטף, בצורה לא שקופה.

לא הובאו לידיעת הציבור השיקולים שגרמו למנכ"ל משרד הבריאות הפורש פרופ' אבי ישראלי לבטל בהינף קולמוס את המלצתה החד משמעית של וועדת עדין, לבטל את חובת ההפלרה.

מעניינת במיוחד היא ההתייחסות למומחיותם הרבה של חברי הועדה, תזכרו את זה להמשך. אתרים נוספים נותנים תחושה דומה, ההפלרה היא דבר מסוכן ולא יעיל, ועדת המומחים של משרד הבריאות המליצה להפסיק אותה אבל  משרד הבריאות מתעלם מהם.

אבל האם זה נכון? כדי לבדוק זאת השתמשתי בטכניקה אנליטית מתקדמת שנראה לי שרוב אלו הטוענים שועדת עדין מתנגדת להפלרה לא השתמשו בה – קראתי את דו"ח הועדה.

אז מה הועדה מצאה: בסקירת מחקרים מהעולם נמצא ש:

  1. המחקרים לא מראים שלהפלרה יש פגיעה בריאותית כלשהי.
  2. המחקרים הראו שישנה עלייה קטנה בתופעה אסטטית הנקראת פלואורוסיס ומתבטאת באובדן הברק או הופעת כתמים בשיניים.
  3. נמצא כי הפלרה מסייעת להקטנת עששת .
  4. הריכוז המירבי המותר של פלואוריד במים בארצות המפותחות גבוה מזה שאליו מפלירים.
  5. ירידה דומה בעששת נמצאה גם במדינות שמפלירות וגם בכאלה שלא.
  6. המחקרים היו באיכות בינונית או נמוכה.

אני רוצה להעיר הערה לגבי ממצא מספר 5, כשלעצמו ללא בקרה על המשתנים השונים בין המדינות (למשל תוכניות אחרות למניעת עששת) הנתון הזה לא אומר כלום, כאמור מחקרים שכן בוצעה בהם בקרת משתנים מצאו שהפלרה מקטינה עששת.

בישראל הם מצאו שקיימת ירידה של 25% במספר השיניים הפגומות באיזורים מופלרים, ללא הבדל מובהק בשכיחות הפלואורוסיס בין איזורים מופלרים לכאלה שלא.

כבר אנחנו רואים שהטענה שהועדה מצאה קשר ברור בין ההפלרה למגוון מחלות הינה שקר. לעומת זאת באופן מפתיע דווקא הממצא השלילי היחידי של הועדה לגבי איכות המחקרים לא הוזכר ע"י המתנגדים.

ומה ההמלצות של הועדה:

  1. הריכוז המירבי המותר של פלואוריד במים לא ישתנה 1.4 מ"ג לליטר באיזורים החמים ו1.7 מ"ג לליטר בשאר הארץ.
  2. הריכוז שאליו מפלירים ישאר 0.8 מ"ג לליטר באיזורים החמים ו1 מ"ג לליטר בשאר הארץ.

(אני רוצה להדגיש את ההבדל בין שני התקנים הללו, התקן המירבי נועד למנוע פגיעה בריאותית או אסטטית עקב פלואוריד ואילו התקן שאליו מפלירים נועד להפחתה בעששת. שימו לב שהריכוז שאליו מפלירים נמוך מהריכוז המותר המירבי (כאמור מקודם גם במדינות מפותחות נוספות המצב כך). הסיבה היא שמעל צריכה של כמות מסויימת של פלואוריד אין כמעט השפעה חיובית של צריכת כמות נוספת ולכן אין צורך להפליר למקסימום המותר.)

3. גם מי ים מותפלים יופלרו ע"פ התקנים הנ"ל

4. יבוצע מחקר ארוך טווח שיבדוק את ההשפעה של ההפלרה על עששת ופלואורוסיס.

5. דיון נוסף על ההפלרה יבוצע כעבור חמוש שנים.

6. הועדה קיבלה ברוב דחוק (6 מבין 11 חברי הועדה בעד) את ההמלצה לשנות את המצב החוקי של ההפלרה כך שבמקום חובה ארצית גורפת ההחלטה האם להפליר תתקבל בכל איזור על פי צרכיו.

עיננו הרואות כי הטענה שהועדה המליצה להפסיק את ההפלרה איננה אמת, נהפוך הוא, היא המליצה אף להרחיב אותה למים מופלרים. הועדה רק המליצה לשנות את המצב החוקי של ההפלרה בארץ מחובה כלל ארצית להחלטה של כל איזור בנפרד.

חלק ממתנגדי ההפלרה אולי יטענו שלכך הם התכוונו כשכתבו שהועדה המליצה לבטל את חובת ההפלרה, אבל האופן שבו הם מפרסמים זאת מטעה. האמירה שהועדה המליצה לבטל את חובת ההפלרה תוך ציון טענות לא נכונות  מצד אחד, ומצד שני אי ציון של שאר המלצות הועדה או אפילו טענות שקריות על ממצאי הועדה, יביאו כל אדם הגיוני למסקנה שהועדה המליצה לבטל לגמרי את ההפלרה. אחרי הכל אין הגיון בטיעון שהועדה מצאה שההפלרה מסוכנת ואינה יעילה, אז היא המליצה שההחלטה האם להפליר תתקבל לכל איזור בנפרד, שכן אם הועדה הייתה מוצאת ממצאים כאלה היא הייתה ממליצה לבטל לחלוטין את ההפלרה.

לסיכום הועדה, שאף מתנגדי ההפלרה מכירים במומחיותה, מצאה שההפלרה מקטינה עששת, אינה פוגעת בבריאות והמליצה להשאיר את התקנים של פלואוריד כמות שהם. זה בודאי לא משהו שתומך בעמדת מתנגדי ההפלרה.

ומה קרה לגבי ההמלצה על שינוי חובת ההפלרה, ובכן משרד הבריאות כאמור לא קיבל אותה אולם בניגוד לדברי המתנגדים הוא גם נימק מדוע. בדו"ח הועדה מופיעה הסתייגותו של נציג משרד הבריאות בועדה ושם הוא מנמק את התנגדותו בשתי סיבות. האחת היא שעל הנושא לא נערך דיון מסודר בועדה והשנייה היא שההחלטה לגבי חיוב ההפלרה באופן ממלכתי או מתן ההחלטה לרשות המקומית היא דבר השייך לתחום מדעי המדינה והיא נמצאת מחוץ למנדט הועדה ותחום המומחיות של חבריה. בנוסף לכך ע"פ דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת משרד הבריאות טוען שהוא ביצע התייעצויות עם מומחים והם תמכו בכך שצרכי הציבור מחייבים הפלרה ממלכתית.

לסיום אני רוצה לחזור לטענות המתנגדים מתחילת המאמר לפיהן ועדת המליצה לבטל את ההפלרה בגלל מחקרים שהצביעו על קשר ברור בינה לבין מגוון מחלות. כל מי שקורה את דו"ח הועדה רואה כח טענה זו אינה אמת שזוהי תופעה שבה כבר ניתקלתי בעבר עם מתנגדי ההפלרה. וזה גורם לי לתהות, האם הם קראו את הדו"ח הועדה ומשקרים בכוונה או שהם אינם קראו אותו ואינם יודעים מה כתוב בו והם פשוט מפיצים טענות מבלי לבדוק אותם כלל?

אינני יודע מה נכון לגבי כותב המאמר הספציפי שממנו ציטטתי, אולם ברור שבשלב כלשהו מישהו היה צריך לקרוא את דו"ח הועדה ולו רק כדי לקרוא את ההמלצה לביטול חובת ההפלרה ואותו אחד צריך לדעת מה באמת מצאה הועדה ולכן אין לי ספק שישנם גם כאלה שמשקרים.

בית המשפט האירופי אסר על הפלרה?

טענה שעלתה בשנים האחרונות בישראל היא שבאירופה בית המשפט אסר על הפלרה. כך למשל אהוד לשם ממתנגדי ההפלרה במאמר באמת אחרת:

בית הדין העליון של אירופה קבע בשנת 2009 בפסק דין תקדימי, כי מים
מופלרים דינם כדין תרופה, על כל המשתמע מכך, מבחינת הרגולציה
והפיקוח: כלומר, אסור להשתמש בהם להכנת מזון כלשהו3.
החלטה זו מהווה ציון דרך בהתמודדות הרשויות של המדינות החברות באיחוד
האירופאי, עם נושא ההגדרה והרגולציה של “משקאות פונקציונאליים“4
המצהירים על היותם בעלי “ערך רפואי“ כלשהו.
בהגדרה זו נכללים לפי הרשויות האירופאיות גם מים מופלרים.

וכך, בקביעתו המגדירה מים מופלרים כ“משקה פונקציונלי“, כלומר בחזקת “תרופה“, סגר בית הדין האירופאי
בשנת 2009, את הגולל על הפלרת מי השתייה בעולם המערבי והדמוקרטי

ומור סגמון (אותו אחד מהאתר נגד החיסונים חסון):

ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך.

וגם בדיון בכנסת:

…אלא שמדובר על תרופה בהגדרתה לפי בית המשפט האירופאי בפסיקתו מ 2005, תרופה לכל דבר…

הטענות מייד מעוררות סימני שאלה, קודם כל נשים לב לכך שישנם שני תאריכים שונים לאותה פסיקה. דבר שני הרי שברשומה על מספר המדינות המפלירות הראיתי כי ארבע מדינות באיחוד האירופי (בריטניה, אירלנד, ספרד ופולין) כן מפלירות (שלא לדבר על רבות נוספות בעולם המערבי בכלל) ולא ידוע לי על אף מדינה שהפסיקה.

אז בואו נחפש את הפסיקה הזאת, אהוד לשם במאמר שלו מציין את מספר הפסיקה (פעם אחת עם תאריך של2009 ופעם אחרת עם תאריך של 2005) כך שניתן לחפש אותה. ואחרי חיפוש קל היא נמצאה.

אז קודם כל ניתן לראות שהפסיקה היא מ2005, מאיפה הגיע ה2009 נראה בהמשך. ומה הפסיקה אומרת על הפלרה – ובכן שום דבר. ומי שלא מאמין שיקרא אותה בעצמו או שיחפש את המילים הפלרה ופלואור ו"משקה פונקצינאלי" ויראה כמה פעמים הן מופיעות שם (רמז: זה מספר עגול).

אז במה כן עוסקת הפסיקה? ובכן נושא הפסיקה הוא:

Free movement of goods – Distinction between medicinal products and food additives – Product marketed as a food additive in the Member State of origin but treated as a medicinal product in the Member State of import –

Marketing authorisation

וכשמו כן הוא עוסק בתביעה של חברה גרמנית שרצתה לייבא מהולנד מוצרים שמשווקים שם כתוספי מזון אבל הרשויות בגרמניה אסרו עליה מכיוון שהן טענו שמדובר במוצרים לשימוש תרופתי. בית המשפט נדרש לשאלה מה הדין של מוצרים האלה ולכן עסק בנושא של ההגדרות של מוצרי מזון או תרופות. יש שם הרבה דברים שלא רלוונטים לעניין ההפלרה, אבל אני כן רוצה להתעכב על מה שבית המשפט אמר בנוגע לסמכות להכריז על מוצר כתרופה :

As stated at paragraph 30 of this judgment, for the purposes of determining whether a product comes within the definition of a medicinal product ‘by function’ within the meaning of Directive 2001/83, the national authorities, acting under the supervision of the courts, must proceed on a case-by-case basis, taking account of all the characteristics of the product, in particular its composition, its pharmacological properties, to the extent to which they can be established in the present state of scientific knowledge, the manner in which it is used, the extent of its distribution, its familiarity to consumers and the risks which its use may entail.

כלומר האחראי הוא הרשויות הלאומיות בכל מדינה והם צריכות לקבוע כל בסיס של מוצר לגופו. בית המשפט עצמו לא קבע כלום בנושא האם מוצר מסויים הוא תרופה או לא.

ומאיפה הגיע התאריך של 2009? ובכן בשנת 2009 פרסם אתר בריטי המתנגד להפלרה פרשנות שלו לאותה פסיקה שעל פיה הוא ניסה לטעון שההפלרה אסורה. ראוי לציין שצדובר בפרשנות של כותבי האתר ללא שום משמעות משפטית. ניתן לראות כי הטענות בנוגע ל"משקה פונקציונאלי" והכרזת מים מופלרים כתרופה מקורם כנראה מאתר.

לסיכום ניתן לראות ששוב פעם טענות מתנגדי ההפלרה נתגלו כשגויות וחסרות בסיס.