על ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי חלק ג' – אמינות הבדיקות למציאת שרידי ירי

שבתי לחלק שלישי בסדרת הפוסטים שלי לגבי הטענות שעל ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי. בחלק הראשון של הסדרה עסקתי במהי בדיקת הפירופרינט ברמת האמינות שלה ואיזו משמעות יש לכך שלא הניבה ממצאים. בחלק השני עסקתי בתוצאות הבדיקה למציאת שרידי ירי והראיתי שבעוד שאלו שתומכים בקונספירציה נוהגים להציג פקס קצר ובו ממצאי ביניים שאתרו רק חלקיק אחד על שערו של יגאל עמיר הרי שהתוצאות הסופיות של הבדיקות הראו של ידיו נמצאו חלקיקים רבים.  בחלק זה אני רוצה לעסוק בשאלה אחרת, מה היא מידת האמינות של אותן בדיקות למציאת שרידי ירי, מה היה קורה אם לא היה לנו הדו"ח הסופי שבו נמצאו מספר רב של חלקיקים על ידיו של יגאל עמיר, אלא רק אותו פקס שבו מוזכרת מציאת חלקיק, האם אכן המשמעות של זה , כפי שאומר אריה זריצקי, היא שעצרנו את האיש הלא נכון וצריך לחפש את היורה האמיתי?

למרבה השמחה יש לנו כלי מצוין לבדוק את השאלה הזו, מדובר במאמר שנכתב על ידי שני חוקרים ממעבדת חומרים וסימנים של משטרת ישראל, אריה זייכנר ונדב לוין (שהיה אחראי גם על בדיקת הדגימות שנלקחו מיגאל עמיר), שפורסם בכתב העת Journal of Forensic Sciences בנובמבר 1995 שעוסק בדיוק בנושא זה. בגלל מועד הפרסום שלו המאמר למעשה מראה מה היה המצב במשטרת ישראל מבחינת הבדיקות הללו ממש בזמן שרבין נרצח.

הם הגדירו אמינות של הבדיקה כאחוז הבדיקות שקיבלו תוצאת חיובית, שזה מציאת לפחות חלקיק אחד של חומר שניתן לזהות אותו כשרידי ירי, מחשודים שהם, כלומר המשטרה, מאמינים שהם היורים. יש פה בעיה מסוימת כי יכול להיות שהם חושדים באדם הלא נכון, אבל במגבלות המציאות זה הכי טוב שניתן להשיג.

מה הם עשו? הם לקחו את כל התיקים שבהם נעשו בדיקות לשרידי ירי בשנים 1989-1994 , מהם הם סיננו תיקים שבגלל הנסיבות שלהן יכולה להיווצר הטיה, למשל תיקים שבהם החשוד נוקה מכל חשד כך שתוצאה שלילית במקרה זה לא נובעת מכישלון של הבדיקה או תיקים בהם נעשה שימוש בתחמושת אשר משאירה אחריה שאריות של עופרת בלבד, שכן עופרת יכולה להגיע גם ממקורות נפוצים אחרים ולכן ישנו סיכוי שנקבל תוצאה חיובית גם מאדם שלא ירה , ונסיבות נוספות. לאחר מכן הם בדקו בכמה תיקים התקבלו תוצאות חיוביות כאשר בחלק מהתיקים היו יותר מחשוד אחד ומחלק מהחשודים נלקחו יותר מדגימה אחת (דגימות נלקחו מידיים, שיער ובגדים).

מה הם קבלו? הם התחילו עם 541 תיקים שבהם 920 חשודים שמהם נלקחו  1517 דגימות. לאחר הסינון נשאר 368 תיקים ובהם 607 חשודים שמהם נלקחו 880 בדיקות (במאמר מצוינים אחוז המקרים שנשארו, אני תרגמתי למספרים). מבין אלו רק ב81 תיקים ( 22% מכלל התיקים שנבדקו), 91 חשודים (15% מכלל החשודים שנבדקו) ו114 דגימות (13% מכלל הדגימות שנבדקו) התקבלו תוצאות חיוביות.  בנוסף הם בדקו את התפלגות הדגימות החיוביות מבחינת מספר החלקיקים שנמצאו בהם, ב39% אחוז מהדגימות נתגלה רק חלקיק אחד, ב44% אחוז נתגלו בין 2 ל5 חלקיקים ורק ב17% נתגלו יותר מ 5 חלקיקים. כמו כן הם מצאו שאצל31% מהחשודים שלגביהם התקבלו תוצאות חיוביות נמצא אך ורק חלקיק אחד.

המשמעות היא שאי מציאת חלקיקים של שרידי או מציאה של רק חלקיק בודד אינה כלל דבר יוצא דופן או משונה.  בפועל ברוב המקרים שנעשתה בדיקה למציאת שרידי ירי לא נתגלו שרידים כאלה ובמקרים שכן בחלק ניכר מהם נמצא רק חלקיק יחיד. אפשר לטעון שאם היו מכלילים את התיקים שסוננו מספר המקרים ואחוז ההצלחה היו גדולים יותר, אבל גם אם המספרים היו שונים התופעה הכללית לא הייתה משתנה והחוקרים מציינים זאת שמניסיונם ישנם מקרים רבים שבהם לא מתגלים שרידי על חשודים שעל סמך ראיות אחרות יודעים שהם היורים. כמו כן הם מציינים שהתוצאות הנ"ל תואמות את הניסיון שיש למעבדות אחרות לזיהוי פלילי ברחבי העולם.

המסקנה מכך שגם אם לא היו תוצאות הבדיקות הסופיות שבהן נמצאו חלקיקים רבים על ידיו של יגאל עמיר, אלא רק אותה בדיקה ראשונית שבה נתגלה חלקיק אחד בשיערו הרי שלא היה בכך שום דבר חשוד ועל אחת כמה וכמה אין בכך שום הוכחה שיגאל עמיר לא ירה ברבין. מסקנה זו גם שומטת את הקרקע מהטענה שהבדיקות הסופיות זויפו על מנת להפליל את יגאל עמיר שכן לא היה שום צורך לעשות זאת משום שלמשטרה היו די והותר ראיות להרשיעו גם ללא אותה בדיקת שרידי ירי (עדי ראייה רבים, תוצאות הבדיקות הבליסטיות לקליעים שהוצאו מגופתו של רבים והודאתו של עמיר) ותוצאות הבדיקה הראשונית לא סתרו אותן.

ועוד הערה אחת, בחלק ב' של הסדרה כתבתי שייתכן שההבדל בין התוצאות של הדגימות השונות  שנלקחו מיגאל עמיר נעוץ בכך שכל אחת מהם נלקחה מצד אחר ומכיוון שיגאל עמיר אחז באקדח ביד אחת הרי שעליה נמצאו חלקיקים ואילו על השנייה לא. במאמר מצוין כי עד סוף 1990 אכן היה הנוהל לקחת דגימה מכל אחת מהידיים בנפרד, אולם לאחר שמניסיון ובדיקות מעבדה נמצא כי רק במקרים ישנו הבדל משמעותי בממצאים בין שתי הידיים שונה הנוהל כך שכל דגימה נלקחת משתי הידיים. לכן, אלא אם מישהו המשיך לעבוד לפי הנוהל הישן, הרי שההשערה שלי לא נכונה.

רצח רבין – הראיות הבליסטיות

ברשומה זו אני רוצה לעסוק בתוצאות הבדיקות שבוצעו לאקדח לקליעים ולתרמילים שבהם נעשה שימוש ברצח רבין. מדובר בסט חשוב של ראיות אשר בדרך כלל זוכה להתעלמות.

האקדח שנבדק הוא מסוג ברטה F84 בקוטר 9 מ"מ מספר סידורי D98231Y. הפרטים הללו חשובים מכיוון שהם מאפשרים זיהוי מוחלט של האקדח. זהו אקדחו האישי של יגאל עמיר אותו החזיק ברשיון ובו הודה כי ביצע את הרצח. האקדח נתפס ע"י מפקח יצחק ימין, לפי עדותו של ימין הוא הוציא את האקדח ישירות מידו של עמיר. עמיר לעומת זאת טוען שהוא הפיל קודם את האקדח לרצפה. כך או כך האקדח הגיע לידיו ימין.

יחד עם האקדח נמצאו בכיכר מלכי ישראל עוד שלושה תרמילים המתאימים לאקדח בקוטר 9 מ"מ. התרמילים נמצאו ע"י השוטרים רונן עמרם וישראל גבאי. התרמילים והאקדח נמסרו לסגן ניצב מוטי נפתלי והוא מסר אותם לקצין מז"פ, פקד אריה משה (דו"ח). פקד משה שלח אותם (יחד עם בדיקות סימני הירי) באמצעות השוטר סמ"ר אסף אלג'ם למעבדת הנשק של המחלקה לזיהוי פלילי בירושלים, שמה הם התקבלו בשעה 00:50. כל הסיפור הזה נועד להראות שהאקדח והתרמילים לא הופיעו משום מקום, אלא אנחנו יודעים טוב איפה ואצל מי הם היו מרגע הירי ברבין.

בבדיקות המעבדה נמצא שהתרמילים נורו מהאקדח של עמיר.

למה כל זה חשוב? מעיון בפסק הדין במשפטו של יגאל עמיר עולה כי גם קיימות עדויות נוספות של שוטרים ומאבטחים בקשר למציאת האקדח ומעצרו של עמיר. קיומן של עדויוות אלו אינו דבר מפתיע מכיוון שמדובר באירוע אינטנסיבי ומלחיץ שהתרחש בזמן קצר ושהרבה אנשים היו מעורבים בו. לכן זה צפוי שלא כולם יזכרו הכל אותו דבר. אולם אלו אשר טוענים לקונספירציה ברצח רבין מנסים לנצל עדויות אלו כהוכחה לקונספירציה, למשל באמצעות העלאת הטענה שבזירה נמצאו שני אקדחים. עצם האפשרות שבזירה נמצאו יותר מאקדח אחד היא הגיונית ואינה מחייבת קונספירציה. בהחלט ייתכן למשל שלאחד השוטרים או המאבטחים נפל אקדח במהומה שהייתה שם. אז איך יודעים שהאקדח שנבדק הוא האקדח של עמיר?

ובכן כאמור ישנו המספר הסידורי של האקדח. אולם גם עם לא היה המספר הסידורי ישנן מספיק ראיות אחרות. יגאל עמיר צולם יורה באקדח, הוא נראה ע"י עדים רבים, על ידיו נמצאו שרידי ירי והוא הודה בירי. כלומר אין שום מחלוקת על כך שהוא ירה לעבר רבין ואפילו אלו שמאמינים בקונספירציה מודים בכך שהוא ירה, הם רק טוענים שהוא ירה סרק.

אחרי שהראינו שיגאל עמיר ירה נראה שהוא גם היה היורה היחיד בזירה. יגאל עמיר הודה שהוא ירה שלושה כדורים, בהקלטה של הירי נשמעות שלוש יריות בלבד וגם רוב העדים מעידים כך. בזירה כאמור נמצאו רק שלושה תרמילים שכולם נורו מאותו אקדח. כלומר יורה אחד ירה את שלושתם. בנוסף אין אף עדות, צילום, או הודאה של אף שוטר או מאבטח על כך שהם או מישהו אחר פרט ליגאל עמיר ירו בזירה.

כלומר יש רק שלוש יריות שנורו מאותו אקדח וכל העדויות מצביעות שהיה רק יורה אחד שהודה שירה את אותן שלוש יריות. כלומר כאשר נמצא האקדח שירה את אותן שלוש היריות ברור שמדובר באקדח של היורה, יגאל עמיר. העובדה שיש לו גם מספר סידורי מתאים היא רק בונוס. לכן זה לא משנה אם האקדח הוצא ישר מידיו של עמיר או נפל על הרצפה ואז הרימו אותו, כי אין ספק שזה האקדח שבו הוא השתמש.

עד עכשיו הראתי שהאקדח שבו עשה יגאל עמיר נתפס ע"י המשטרה והוחזק על ידה מייד לאחר הירי. עכשיו מגיע החלק המרכזי. גם הקליעים שהוצאו מגופתו של רבין נשלחו לבדיקה בליסטית שהראתה שהם נורו מאותו אקדח ברטה D98231Y – האקדח של יגאל עמיר. זו היא קודם כל הוכחה חד משמעית לכך שיגאל עמיר רצח את יצחק רבין. דבר שני היא סותרת את כל תיאוריות הירי במכונית או הירי בבית החולים כיוון שהאקדח שממנו נורה ונרצח יצחק רבין הוחזק בידי המשטרה בזמן שרבין היה במכונית ובבית החולים. ושלישית היא סותרת את תיאוריות כדורי הסרק כיוון שהיא מוכיחה שיגאל עמיר ירה כדורים חיים.

תיאוריית כדורי הסרק נסתרת גם על ידי העובדה שבאקדחו של יגאל עמיר נמצאו כדורים חיים וגם על ידי עדותו של יגאל עמיר שהוא טען באקדח כדורים חיים. אין שום ראייה של ממש לכך שיגאל עמיר עשה שימוש בכדורי סרק (לכל נושא הצעקות "סרק סרק" המפורסמות אני אתייחס באופן מורחב בנפרד).

אז כיצד מתמודדים תומכי הקונספירציה עם ראיות אלו?

חלקם מתעלמים מהם, למשל סרט הקונספירציה תיק לא סגור שנעשה כתגובה על בסיס סרט בערוץ 2. בחלק מספר 5 של הסרט מרואיינת התובעת במשפט והיא מספרת שהראיות הכי טובות נגד עמיר היו ההודאה שלו והראיות הבליסטיות ומפרטת אותן. בתגובה כותב יוצר הסרט: "כלומר ההרשעה התבססה על הודאתו בלבד".  הוא פשוט מעמיד פנים שהראיות לא קיימות כי הן לא נוחות לו.

אחרים מנסים לעוות קטעים מהם ולהציגם כעדות לטובת הקונספירציה. למשל אריה זריצקי בקטע הזה (החל מ2:00) טוען שיש אי התאמה בין הקליעים שבדק ברנרד שכטר לבין החומרים שנמצאו ליד חורי הירי בחליפה של רבין. בניגוד לדבריו של זריצקי אני לא ניתקלתי באף עדות של שכטר לפיה הקליעים שהוצאו מגופו של רבין הכילו נחושת. להיפך, בדו"ח שלו צויין שמדובר בקליעים מסוג הולופוינט סילברטיפ העשויים מליבת עופרת מצופה אלומיניום. תוצאה שהיא תואמת את הסימנים בחליפה של רבין. יש לציין שיש הבדל בין הסימנים שנמצאו בבגדי המאבטח של רבין יורם רובין, שנפצע אף הוא, לבין אלו שנמצאו על בגדיו של רבין. אולם הדבר תואם את עדותו של יגאל עמיר לפיה הקליע הראשון והשלישי היו מסוג הולופוינט ואילו השני היה קליע רגיל מנחושת.

טענה נוספת שלפעמים עולה היא שמדובר בזיוף. זוהי טענה נפוצה כאשר תומכי תיאוריות קונספירציה נתקלים בראיות שסותרות את התיאוריות שלהם. אולם אין שום ראיות שמדובר בזיוף.

לסיום אפשר לומר שמה שיפה בראיות הבליסטיות הוא שלא רק שהן סותרות את תיאוריית הקונספירציה סביב רצח רבין, אלא שהן מוכיחות באופן פוזיטיבי שיגאל עמיר הוא הרוצח.

(עמוד ריכוז המסמכים עודכן עם מקורות לרשומה)

על ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי חלק ב'

בחלק הקודם עסקתי בתוצאת בדיקת הפירופרינט שנערכו ליגאל בתחנת המשטרה והראיתי שהם כלל לא בדקו סימני ירי. בחלק זה אעסוק בתוצאות בדיקת סימני הירי האמתיות שנעשו ליגאל עמיר.

בדיקת שרידי ירי מחייבות שימוש במעבדה ולכן נשלחו הן נשלחו מתחנת המשטרה למעבדה של מחלקת זיהוי פלילי. אחרי מספר ימים התקבל העדכון הבא מהמעבדה:

אלו המציגים מסמך זה כהוכחה לך שיגאל עמיר לא ירה ברבין מדגישים את השורה שאומרת שבערכה שנבדקה לא נמצאו סימני ירי על ידיו של עמיר ובמבט ראשון אכן נראה שיש להם בסיס חזק. אולם הבה ונקרא את כל המסמך בעיון:

המסמך מתחיל בציון העובדה שבמעבדה התקבלו ערכות ,ברבים, ובהן מדגמי חלקיקים, בהמשך הוא מתאר את התוצאות הראשוניות של הבדיקה שנערכה לערכה אחת בלבד. בערכה זו אכן נמצא רק חלקיק אחד בשערו ואף חלקיק על ידיו. לבסוף מציין הכותב כי חוות דעת מפורטת תשלח לאחר השלמת הבדיקות.

אז נכון שבבדיקה זו לא נמצאו שרידי ירי על ידיו של יגאל עמיר, אבל מדובר בבדיקות בתוצאות מערכה אחת בלבד. מה עם שאר הערכות?  מה הן תוצאות הבדיקה הסופיות? איפה היא חוות הדעת המפורטת שהוזכרה?

ישנם אתרים (למשל http://www.yigalamir.com) אשר עוצרים פה  ומציגים פקס זה (יחד עם בדיקת הפירופרינט) כהוכחה לכל שעמיר לא ירה. מדוע הם אינם מציגים את התוצאות הסופיות? משום כפי שמיד נראה התוצאות אינן לטובתם. הינה הן הבדיקות הסופיות:

עמוד 1:

עמוד 2:

ובכן כפי שעיניכם רואות התוצאות הסופיות מראות שעל ידיו של יגאל עמיר נמצאו שרידי ירי רבים! כלומר הוכחה חזקה ביותר לכך שיגאל עמיר כן ירה ביצחק רבין.

אז איך תומכי הקונספירציה מתמודדים עם תוצאות אלו?

חלקם כאמור פשוט מתעלמים מקיומם ואחרים פשוט עושים מה שתומכי קונספירציות נוהגים לעשות כאשר הם נתקלים בעובדת אשר סותרות את התיאוריה שלהם ואי אפשר להתעלם מהן, הם טוענים שמדובר בזיוף. ההוכחות לזיוף? זה סותר את אמונתם, מה זה לא מספיק לכם?

ובכן חלק (כמו אריה זריצקי מ"הוועדה הציבורית לחקר רצח רבין" בוידאו הזה דקה 1:45) מנסים לטעון שהערכה השנייה שבה נתגלו חלקיקים רבים הופיעה "פתאום", אולם כפי שראינו כבר בהודעת הפקס הראשונה מוזכר שבידי המשטרה יותר מערכה אחת ושההערכות התקבלו זמן קצר לאחר הרצח ושתוצאות הבדיקות המלאות יגיעו בהמשך.

מכיוון שזריצקי ואחרים מקבלים את הפקס כאמיתי הרי עליהם לקבל את העובדה שבידי המשטרה הייתה יותר מערכה אחת. אחרת מה שהם עושים הוא קבלה סלקטיבית רק של המשפטים המתאימים להם והתעלמות מאלו שלא באותו המיסמך, וזהו כמובן לא דבר ישר לעשות ללא תימוכין נוספים. אבל הם אינם מציגים שום הוכחה אחרת לזיוף.

ועדיין יהיו כאלה שישאלו איך אפשר להסביר את זה שבאחת הערכות נמצאו שרידי ירי ובשנייה לא? אני יכול לחשוב על כמה אפשרויות :

א. תקלה כלשהי בלקיחת הדגימה, לפעמים דברים כאלו.

ב. כל אחת  מהערכות נלקחה מצד אחר, כלומר אחת מיד ימין והשנייה מיד שמאל, מכיוון שיגאל עמיר ירה כשהוא אוחז את הנשק ביד אחת (ימין) הרי שרק על יד אחת היו שרידי ירי.

חשוב להדגיש שאפשרויות אלו הן רק ספוקלציות שלי ללא הוכחות וייתכן שהסיבה היא אחרת. מה שרציתי להראות כי יכול להיות הסבר הגיוני ולא קונספירטיבי לשאלה זו.

לסיכום בשני החלקים ראינו שלא רק שאין בסיס לטענה כי על ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי, אלא שבבדיקות שכן נערכו נתגלו שרידי ירי רבים מה שמעיד כל גך שהוא אכן ירה ברבין כדורים חיים.

על ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי יחלק א ' – בדיקת הFERROPRINT

פוסט ראשון ואני קופץ לתוך למימיה של אחת מתיאוריות הקונספירציה המפורסמות בישראל – התיאוריה שלפיה יגאל עמיר אינו הרוצח של יצחק רבין.

אחת ה"ראיות" החזקות לכאורה שבידי מקדמי התיאוריה (כמו למשל אריה זריצקי כפי שמופיע בוידאו הזה 1:15) הזאת  היא תוצאות של בדיקות שנעשו ע"י משטרת ישראל ליגאל עמיר שלכאורה מראות שעל ידיו של עמיר לא נמצאו סימני ירי.משום כך טוענים אותם אנשים שעמיר ירה כדורי סרק ולכן אינו הרוצח של רבין. אולם האם זה נכון?

הבדיקה הראשונה שמובאת כהוכחה היא בדיקת FERROPRINT שבוצעה ע"י פקד אריה משה. בדו"ח הבדיקה נרשם כי "בבדיקת FEROPRINT שערכתי לידי החשוד לא ראיתי תגובה בעלת משמעות".

אולם מה המשמעות של תוצאות אלו?  ומה זאת בכלל בדיקת FERROPRINT?

קודם כל אני מניח שחלק מהקוראים שמו לב לכך שאני כותב פירופרינט עם שני R ואילו בדו"ח מופיע R אחד. הסיבה לכך היא שזהו האיות הנכון והשוטר שכתב את הדו"ח טעה. מי שיחפש באינטרנט פירופרינט עם R אחד יגיע רק לאתרים העוסקים ברצח רבין ואילו חיפוש בשני R-ים יניב מידע על הבדיקה.

אז מה זאת הבדיקה הזאת? ובכן פירופרינט הינה הבדיקה הבודקת מגע עם ברזל (בלטינית Ferrous) , כאשר אנשים נוגעים בכלי עשוי ברזל או תרכובת של ברזל (כמו כלי נשק) חלקיקי ברזל עוברים אל כף ידם והבדיקה מסוגלת לזהות זאת ואף לפעמים לייצר מעין תמונה של החפץ שבו הם נגעו.

מידע על הבדיקה נמצא כאן ובאופן יותר מדעי  כאן  (ופה את המאמר המלא)

אוקיי אז מה המשמעות של זה?

דבר ראשון שבדיקת הפירופרינט כלל איננה בודקת שרידי ירי! כלומר כל אותם אלו אשר במשך 16 השנים האחרונות השתמשו בתוצאות בדיקה כדי להראות שעל ידיו של יגאל עמיר לא נמצאו שרידי ירי כלל אינם יודעים מה זו בכלל הבדיקה או שהם יודעים אולם  משקרים. אינני יודע איזו אפשרות נכונה. הדבר מדגים תופעה שחוזרת על עצמה והיא שבמקרים רבים של בחינה ביקורתית של תיאוריות קונספירציה מתגלה רמה עלובה של מחקר או שקרים מקרב אלה שאמורים החוקרים ה"מומחים".

ועדיין מה המשמעות של אי הופעת הסימנים? כלום למעשה בניסוי שנעשה לשיטה הזאת (ניתן לקרוא אותו כאן) התגלה שאצל כ30 אחוזים מהנבחנים שנגעו בנשק לא הופיעו סימנים ניתנים על ידיהם. כלומר יש סיכוי בהחלט גדול יחסית שאצל אדם שאחז בנשק לא יתפתחו סימנים בעלי משמעות, לכן אי הופעה של סימנים אינה הוכחה לכך שאדם לא אחז בנשק.

יש הוכחות רבות לכך שיגאל עמיר אכן אחז בנשק, הוא צולם ונראה ע"י עדים רבים ואף הודה בכך ושחזר זאת. למעשה גם תומכי הקונספירציה מקבלים זאת והטענה העיקרית שלהם היא שבאקדחו היו כדורי סרק.

מכל אלה אנו למדים שתוצאות בדיקת הפירופרינט הינן חסרות משמעות ולא מהוות שום הוכחה לכך שהוא לא רצח את רבין, אולם הם כן מדגימות את בורותם של אותם חוקרים הטוענים לקונספירציה.

בחלק הבא אני אבחן את שאר הטענותהעוסקות באי מציאת שרידי ירי על ידיו של עמיר.