התגובה לעתירה נגד ההפלרה – חלק א'

לפני כארבעה חודשים בערך הגישה עמותה בשם איזון חוזר עתירה לבג"ץ כנגד ההפלרה. את כתב העתירה ניתן למצוא באמת אחרת . אני מפרסם את התגובה שלי לעתירה, התגובה שלי מתייחסת לחלק  העובדתי בעתירה. המספרים המופיעים בצד ימין מתייחסים למספר הפסקה או הפסקאות בעתירה שעליהם אני מגיב. אני ממליץ  לקרוא את העתירה ביחד עם התגובה כיוון שאחרת אם יקראו רק את התגובה שלי הקוראים עלולים לאבד את ההקשר שבהם הדברים נאמרים.

אני לא אתחיל מההתחלה כי לדעתי מיותר להתעכב על ההקדמה. מכיוון שמדובר בתגובה ארוכה אני אפצל אותה למספר חלקים.

תחילת התגובה:

18-23: החלק נפתח בקטע הנקרא "במה דברים אמורים". זהו קטע קצר ואני לא אתעכב עליו הרבה כי חלק מהדברים יחזרו בהמשך, מלבד דבר קצר. העותרים כותבים כי ההפלרה היא תהליך שבו מוסף חומר הנקרא פלואוריד למים, זוהי טעות כפי שכתבתי ברשומה על ההיבט הכימי של ההפלרה. פלואוריד הוא סוג החומר והחומצה הפלואורוסילצית היא אכן פלואוריד.

24-30: זהו החלק ההיסטורי בעתירה אשר מתאר ראשית ההפלרה בארה"ב, התגובה שלי מבוססת על הספר The Fight for Fluoridation של ההיסטוריון דונלד מק'ניל. בתחילה הם די מדייקים מלבד היפוך קטן של תאריכים, הגילוי שפלואור במי השתייה גורם לכתמים באמייל התרחש רק בשנת 1930. לעומת זאת הגילוי על יחס הפוך בין כתמים בשיניים לבין עששת התרחש קודם לכן.

עכשיו מתחילה הקונספירציה לצוץ עם הבאת הספר הונאת הפלואוריד והטענה שלו לפיה ההפלרה היא קונספירציה של הממשל בשביל להיפטר מפסולת של פרוייקט הגרעין. את הספר לא הצלחתי למצוא בשביל התחקיר לעתירה והוא גם לא חשוב לדעתי כי גם בעתירה לא מתבססים ממש עליו. אני אציין שבעבר יצא לי לעיין בו ושהרושם שלי הוא שמדובר בספר שמתעסק בדברים שהם לא ממש קשורים להפלרה ועל בסיסם בונה תיאוריות.

אתייחס רק לטיעון שלהם לגבי מלחמת קוריאה. השינוי בעמדת הרשויות בארצות הברית לגבי ההפלרה נבע עקב תוצאות הביניים של ניסוי גרנד רפידס. מדובר בניסוי שהחל בשנת 1945 ונמשך 10 שנים והיה הראשון שבדק עיר מופלרת באופן מלאכותי לעומת עיר שלא. תוצאות הביניים תמכו הראו שההפלרה יעילה. אמנם הדבר היה סמוך לפריצת מלחמת קוריאה, אולם אין קשר בין השניים.

31-34: המצב בעולם. העתירה פותחת בטענה שמדינות העולם פשוט חיקו את ארצות הברית בלי מחשבה. בהמשך הם מובאות מספר מדינות בעולם שבהן ניטען שההפלרה אסורה. מקור הרשימה הוא כנראה וויקיפדיה. המציאות מעט שונה:

בפינלנד למשל ההפלרה חוקית ונתונה לבחירת הרשויות המקומיות, בפועל רק עיר אחת בחרה להפליר והיא הפסיקה את ההפלרה ב1991, אבל ההפלרה עדיין חוקית. בהונגריה למשל היו ניסיונות הפלרה בשנות ה60 שנפסקו מסיבות טכניות ולא חודשו, אבל שוב אין איסור.  בהונג-קונג שהיא חלק מסין כן מפלירים ובחלקים אחרים של סין יש ריכוזים גבוהים פלואוריד במים. בהולנד הייתה תוכנית הפלרה פעילה אך בית המשפט שם מצא שלממשלה אין בסיס חוקי להפליר והם לא הצליחו להשיג רוב פוליטי בפרלמנט לשנות את החוק. במדינות אחרות כמו נורווגיה, גרמניה ואוסטריה  אמנם לא מפלירים, אבל מצאתי תימוכין לכך שיש להן איסור להפליר (להבדיל ממצב שבו הן החליטו שההפלרה לא כדאית או מתאימה להן).

בארה"ב בניגוד לטענות בעתירה שרק מחצית המדינות בארה"ב מפלירות כל המדינות מפלירות וב13 מדינות ומחוז קולומביה ופורטו ריקו ישנה גם חובת הפלרה. בין השנים 1999-2011 כ290 קהילות החלו להפליר וכ83 קהילות נוספות בחרו להמשיך את ההפלרה. בהשוואה ל230 הקהילות שהפסיקו להפליר בפרק הזמן הכפול של 1990-2010 הרי שהמגמה ברורה והיא עלייה. גם באוסטרליה יש מגמת גידול אם כי היא עלולה להבלם אחרי שחובת ההפלרה במדינת קווינסלנד בוטלה בנובמבר שעבר.

שימו לב לניסוח המטעה בפסקה 34 העוסק בכך שעדיין נשארו רק שתי מדינות שבהן חובת הפלרה, הניסוח מרמז שישנן מדינות נוספות שבהן הייתה חובת הופלרה והופסקה אולם אינו מציין זאת במפורש מכיוון שאין למיטב ידיעתי מדינות כאלה. הדבר הקרוב לכך ביותר שמצאתי היא דרום אפריקה שבה הועבר חוק לחובת הפלרה ב2003, אולם הוא לא נכנס לתוקף עקב התנגדות.

בנוסף הוא מתעלם ממדינות כמו ארצות הברית שבהן לחלק מהמדינות ישנה חובת הפלרה.

35-38: היסוד הטבעי: העתירה פותחת בטענה הנכונה שעצם העובדה שחומר מסויים נמצא באופן טבעי במים לא הופכת אותו לטוב או בטוח. אולם במקרה של הפלואוריד הוא לא נחשב בטוח במינונים של ההפלרה רק כי הוא טבעי, אלא כי ניסיון של שנים של שתייה שלו בריכוזים טבעיים הראו כי הוא בטוח.

פלואוריד נמצא במים באופן טבעי החל מריכוזים אפסיים וכלה בריכוזים של יותר מ10 ואף 20 מ"ג לליטר. אנשים שתו מים אלו משחר האנושות, אולם רק במאה ה20 גילינו את זה. הניסיון לטעון כאילו הריכוז בטבע נמוך יותר מזה שאליו מפלירים היא הטעייה, הריכוז משתנה באיזורים שונים. מחקרים על קהילות באיזורים שונים לימדו אותנו ששתיית מים עם ריכוז הפלואוריד שאליו מפלירים היא בטוחה. ההפלרה נועד לחקות את אותו מצב טבעי בטוח.

מבחינה כימית אין הבדל בין שתיית מים מופלרים לבין שתיית מים עם ריכוז טבעי זהה של פלואוריד. בשני המקרים האוכלוסייה שניזונה מאותו מקור מים תקבל באופן אחיד את אותו מינון פלואוריד. לכן נקבעו תקנים מירביים לריכוז במים של הפלואוריד כדי למנוע נזקים בריאותיים. התקנים בעצם אומרים מהו הריכוז המירבי שאליו ניתן לחשוף אנשים לפרק זמן מסויים בלי שייגרם להם. לתקנים לא משנה מה מקור הפלואוריד.

בישראל מפלירים עד למינון של 1 מ"ג לליטר והריכוז המירבי המותר הוא 1.7 מ"ג לליטר. בארה"ב הריכוז המירבי הוא 4 מ"ג לליטר (אם כי הוא נמצא תחת בחינה מחדש) ובאיחוד אירופי 1.5 מ"ג לליטר. המקודה שבמדינות המערב המתקדמות הקביעה שאין בעייה בריאותית בשתיית מים עם ריכוז הפלואוריד שאליו מפלירים. גם במדינות האיחוד האירופי שלא מפלירות. הן בעצם אומרות "תראו אצלנו הגענו למסקנה שלא צריך להוסיף פלואוריד למים, אבל אם כבר יש לכם מים עם ריכוז כזה של פלואוריד אין בעייה שתשתו אותם".

לבסוף יש לציין שבעתירה  צויין שמשרד הבריאות דורש הפלרה לריכוז של 1.4-1.7 מ"ג לליטר. זוהי טעות שמצביעה על כך שהעותרים אינם בקיאים בנהלי ההפלרה בארץ.  1.4-1.7 מ"ג לליטר הם הריכוזים המירביים המותרים באיזורים שונים בארץ, הריכוזים להפלרה הם 0.8-1.0 מ"ג לליטר בהתאמה. זו דוגמא לחוסר מקצועיות של העותרים.

39: החומצה הפלואורסיליצית: העותרים שוב הפעם חוזרים על הטענה השגוייה שהיא לא פלואוריד כמו כן הם גם טוענים שמדובר ברעל. כמו שכתבתי ברשומה על הפלרה מהבחינה הכימית החומצה היא סוג של פלואוריד ולמרות שהיא רעילה בריכוזים גבוהים בריכוזים שבהם היא מוחדרת למים היא מתפרקת לגורמיה כולל יון הפלואוריד. בשל אופן הייצור שלה ייתכן שיהיו בחומצה חלק מזערי של מתכות כבדות, אולם אין זה בהכרח הדבר. לכן יש גם תקנים לחומצה שנועדו למנוע שמינונים לא בטוחים של המתכות הללו יגיעו למים. מה שכתבתי מקודם על ריכוזים טבעיים של פלואוריד נכון גם לשאר היסודות.

40: תקנות חומרים מסוכנים : בעתירה מצויין כי החומצה הפלואורוסיליצית נמצאת ברשימה בתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור) התשנ"ו 1996, העותרים טוענים כי זה מגדיר את החומצה כפסולת מסוכנת. אולם עיון בצו החומרים המסוכנים מלמד כי החומרים שברשימה הם אלו שזכאים לפטורים מחלק מהדרישות בחוק החומרים המסוכנים. אין קשר בין טענות העותרים לבין משמעותן האמיתי של התקנות.

41-43: העותרים מציגים מסמך של מזון לחיות המופק מפוספט שמלמד שבמהלך תהליך ההכנה של המזון הפלואוריד שבפוספט מוצא ממנו וזועמים על כך שנותנים לאנשים לשתות פלואוריד אבל לחיות לא. הטענה שלהם מגוכחת מכיוון מכיוון שהם מתעלמים מריכוז הפלואוריד במזון:  3.5-4%. לשם השוואה בריכוז במים מדובר ב35-40 גרם לליטר מים – יותר מפי 20000 מעל הריכוז המירבי המותר של פלואוריד במים ו35000-40000 יותר מאשר הריכוז אליו מפלירים. ריכוז כ"כ גבוה אכן מסוכן, אולם בהפלרת המים כלל לא מתקרבים אליו. למעשה גם אם תהליך ההוצאה של הפלואוריד מהפוספט יצליח להוציא 99.99% ממנו הרי עדיין בסוף התהליך הריכוז שיישאר יהיה גבוה יותר מזה שאליו מפלירים. הקטע הקצר הזה פשוט לא רלוונטי לעניין ההפלרה.

44-45: פגיעה בצנרת: העותרים טוענים שהפלואוריד גורם להמסת חומרים בצינורות המים. הם מציינים את אהוד לשם כמקור שלהם. לפי מה שאני הצלחתי למצוא התרומה של הפלואוריד לקורוזיה בצינורות הינה שולית לכל היותר. למעשה הסיליקאטים של החומצה הפלואורוסיליצית אף תורמים לייצוב והקטנת הקורוזיה.

46-50: הודו: העותרים מגיבים לטענתו של משרד הבריאות שמטרת ההפלרה היא הגעה למצב שקיים באופן טבעי במקומות מסויימים. העותרים משום מה החליטו לקחת את הודו כדוגמא. בהודו יש אמנם איזורים רבים שבהם ריכוז גבוה של פלואוריד במים והוא גורם לתופעה מוכרת הנקראת פלואורוזיס של השלד המתבטאת בכאבים ומגבלות בתנועה (מקורות: 1,2,3 ). אבל התופעה הזו אינה מתרחשת בשתיית מים עם ריכוזים נמוכים יותר. הריכוז המירבי  המותר בהודו הוא 1.5 מ"ג לליטר, אין שום מגבלה על שתיית מים בריכוז שאליו מפלירים.

בכלל כל הטיעון הזה הוא פשוט לדעתי דבילי (מצטער אבל אין לי מילה אחרת). משרד הבריאות אומר שהוא מפליר ל1 מ"ג לליטר שקיים באופן טבעי במספר מקומות בעולם אז התגובה שלהם היא שבמקומות עם ריכוז הרבה יותר גבוה מהתקן יש בעיות בריאות. ידוע שיש בעיות בגלל זה התקן. התגובה שלהן פשוט לא קשורה לטענה של משרד הבריאות. אני מסתכל על המשפט הבא שלהם:

ובכן אם הודו סובלת מעודף פלואוריד במים , ישראל אמורה לעשות מאמץ להגיע לתוצאה דומה באופן מלאכותי! על כן חייכו העותרים בתחילת פרק זה.

אין לי מושג איך להתייחס לזה, ישראל לא מנסה להגיע לאותו מצב כמו הודו, מבט קצר על המספרים מבהיר זאת בבירור. אז מה המקור של המשפט הזה?  בורות או אולי חוסר אכפתיות? אין לי מושג, אבל זה לא מלמד עליהם דברים טובים.

בחלק זה העותרים מזכירים אירגון בשם החברה הבינלואמית למחקר הפלואוריד. למרות השם המפוצץ של הארגון לא מדובר בארגון מחקר מדעי אמיתי, אלא בארגון של טרחנים בלתי נלאים (cranks באנגלית) הידוע כמתנגד להפלרה. הארגון לא שונה עקרונית מארגונים כמו המרכז הבינלאומי לחקר ה11 בספטמבר שהוא קבוצה של אנשי תיאוריות קונספירציה. לחברה הבינלואמית למחקר הפלואוריד ישנו ביטאון בשם Fluoride  אשר לפעמים משמש את מתנגדי ההפלרה כמקור ל"מחקרים".

זהו הסוף של חלק א' של התגובה שלי. את ההמשך אני אשתדל לפרסם בהקדם.

פלואוריד וסרטן העצמות

הרשומה הזאת היא חלק מהתגובה שלי לעתירה נגד ההפלרה לבג"ץ. הגעתי למסקנה שישנם נושאים מסויימים שעדיף להתמקד בהם במיוחד.

מאז תחילת ההפלרה בשנות ה40 של המאה שעברו נעשו נסיונות לקשור בינה לבין סרטן. טענות על קשר בין הפלרה לבין סוגים שונים של סרטן הופצו ע"י מתנגדי ההפלרה במשך עשרות שנים. כל הטענות הללו הופרכו. קצרה היריעה מלתאר את כל הטענות והמענה להן ואני רוצה להתמקד הרלוונטיות ביותר לשנים האחרונות שהן הקשר לסרטן העצמות.

סרטן העצמות מסוג Osteosarcoma נהפך בשנים האחרונות למוקד הטענות כנגד ההפלרה. לכאורה ישנו בסיס לחשד לקשר בין סרטן להפלרה. ידוע שפלואוריד נקשר לסידן בגוף ולכן הוא מצטבר בשיניים וגם בעצמות, מכאן הועלתה ההשערה שאולי הפלואוריד שמצטבר בעצמות גורם לסרטן. בנוסף מחקר אחד שנעשה על עכברים בתחילת שנות התשעים הציג תוצאות שאומנם לא היו חד משמעותיות, אבל לכאורה תמכו בקשר בין הפלרה לסרטן העצמות. הטענות הללו הופצו על ידי מתנגדי ההפלרה למרות שלא היה לטענות אלו בסיס של ממש ומחקרים אפידימיולוגיים בבני אדם (למשל זה וזה וזה וכאן ועוד אחד) לא מצאו קשר בין הסרטן להפלרה.

בשנת 2006 חלה תפנית בסיפור עם פרסומו של מחקר שנעשה על ידי צוות מאוניברסיטת הרווארד. המחקר מצא קשר סטטיסטי בין הפלרת מים לבין תחלואה בסרטן העצמות, אבל רק אצל ילדים בנים, בעיקר בגילאי 6-8. המחקר הזה מהווה את הבסיס העיקרי לטענות נגד ההפלרה והקשר שלה לסרטן. גם העתירה נגד ההפלרה מצטטת את המחקר הזה.

אז מה הבעיה עם המחקר? ובכן המחקר הזה הוא ככל הנראה לא מחקר גרוע כשלעצמו, אבל הוא פשוט מעט מדי. אני מתכוון בכך לזה שהמחקר אמנם מצא קשר סטטיסטי בין סרטן בגילאים מסויימים בבנים לבין הפלרה, אולם קשר סטטיסטי אינו קשר סיבתי בהכרך, לכן אחד העקרונות הבסיסיים של המדע הוא הצורך לחזור על התוצאות גם במחקרים נוספים. כלומר אם אכן ישנו קשר סיבתי בין הפלרה לסרטן בגילאים מסויימים אנחנו נמצא קשר סטטיסטי דומה גם בקבוצות אחרות שנבדוק. אם לעומת זאת אנחנו לא מוצאים קשר סטטיסטי דומה בקבוצות אחרות הרי שמכאן נובע בסבירות גבוהה שהקשר שהתקבל במחקר הראשון התקבל במקרה בלבד.

זאת בדיוק הנקודה שבה המחקר הנ"ל נתקל בבעיה, המחקר בוצע על סמך נתונים של תת קבוצה  של מקרים מהשנים 1989-1992 מתוך מחקר גדול יותר של הרווארד. אולם כאשר החוקרים ניסו לבדוק האם הקשר מתקיים גם בתוצאות הראשוניות מקבוצת המקרים מהשנים 1993 והלאה הם לא הצליחו לשחזר אותו. כלומר כבר מן ההתחלה המחקר נתקל בבעיה. המידע הזה פורסם במאמר שליווה את המחקר המקורי שנקרא Caution needed in fluoride and osteosarcoma study. אולם מאמר זה זכה להתעלמות ממתנגדי ההפלרה.

המחקר הסופי של הרווארד פורסם בשנת 2011, הוא לא מצא קשר בין ההפלרה לסרטן ההעצמות. היתרון הבולט של המחקר הנ"ל הוא השימוש בדגימות עצם מחולים דבר שאיפשר למדוד באופן ישיר את ריכוז הפלואוריד בעצמות במקום שימוש בהנחות על פי נתוני החולים כפי שנעשה במחקרים הקודמים (כולל במחקר מ2006). הם כאמור לא מצאו קשר בין פלואוריד לסרטן.מחקר נוסף שנעשה באירלנד והשווה בין אירלנד שבה מפלירים לבין צפון אירלנד הלא מופלרת וכן מחקר אחר שנעשה בארצות הברית גם הם לא הצליחו לשחזר את הקשר בין הפלרת מים לסרטן בגילאים מסויימים ובכך פגעו קשות באפשרות שקשר כזה אכן קיים.לסיכום המחקר שעליו מתבססים מתנגדי ההפלרה הוא מחקר בודד אשר מחקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את תוצאותיו וכובד הראיות המדעיות אינו תומך בטענה שיש קשר סרטן העצמות להפלרת מים.אני רוצה להעיר הערה אחת לסיום, בקרב מתנגדי ההפלרה נפוצה הטענה שהמחקר של הרווארד מ2006 נגנז ע"י המנחה של החוקרת בגלל קשרים שהיו לא עם חברת קולגייט. לא מצאתי תימוכין לטענה זו, אולם גם לא הצלחתי לשלול אותה.

עתירה חדשה נגד ההפלרה וכתבה רצופה שגיאות בווינט

קבוצת אנשים החליטה להגיש עתירה לבג"ץ על מנת לאסור את ההפלרה. אני מתכוון בהמשך לעבור באופן מסודר בטענות העתירה העצמה, אולם ברשומה אני אתעסק במשהו אחר.

יחד עם העתירה התפרסמה בווינט כתבה ובה ראיון עם אחד היועצים לעתירה, הלא הוא אהוד לשם שבעבר כבר עסקתי בשגיאות שבטענותיו. לשם הוא מהנדס לשעבר במשרד הבריאות והוא מנצל זאת על מנת לתת נופך של סמכות לטענותיו, גם שהן אינן עומדות במבחן העובדות. אני רוצה לעבור כאן על כמה מהטענות שהועלו בכתבה:

1. חומרים רעילים?

עם זאת, בעתירה שהגישו עורכי הדין דן אשכנזי ודקלה ברנס נטען כי החומר המוסף אינו כאמור פלואוריד או חומצה פלואוריסלצית נקייה, אלא תוסף רעיל  של תעשיית הפוספטים – חומצה המכילה מתכות רעילות רבות ואשר לטענת העותרים ממיסה בעת המעבר בצינורות המים מתכות נוספות

ומקיימת עמן קשרים כימיים מסוכנים.

עסקתי בטענות מאין אלו בהרחבה בההפלרה- ההיבט הכימי. בקצרה אין דבר כזה פלואור במצב נקי בטבע, יוני הפלואור קשורים ליסודות אחרים אשר מתמוססים ומשחררים את יוני הפלואוריד במים. בתוצר הסופי אין הבדל בין יוני פלואוריד מהחומצה לבין יוני פלואוריד "טבעיים". החומצה עצמה כולה מתמוססת במים כך שהיא אינה משפיעה על הצינורות. החומצה עשוייה (אך אינה חייבת) להכיל בריכוזים נמוכים מספר חומרים אחרים, אולם מדובר בכמויות אפסיות .

2.בדיקות לא טובות?

אפילו היו ספקי המים מקבלים את תוצאות הבדיקות, מדובר בתוצאות המתייחסות למצב החומצה לפני שעברה עם המים דרך צנרות המתכת והפלסטיק .

זהו קטע שנועד להפחדה  בלבד שכן ברור שהבדיקות עוסקות בחומצה לפני שהוכנסה למים, הרי לכך נועדו הבדיקות, לבדוק אם החומר עומד בתקנים לפני שמחדירים אותו למים. מה הטעם בבדיקה לאחר החדרת החומצה? הרי כל המטרה של הבדיקות היא למנוע מחומרים שלא עומדים בתקן להגיע למי השתייה. מה גם שכאמור כל החומצה מתמוססת לאחר ההחדרה למים כך שממילא אין מה לבדוק.

3.תקן לא מתאים?

"אפילו מראית העין של 'תקן', שכביכול עומדים בו, חסרת כל משמעות: התקן עצמו מועתק מאירופה ואינו רלבנטי למרכיבי החומצה בישראל

טענה די משונה ולא נכונה. נתחיל מהסוף, מאז שנת 2009 רוכש משרד הבריאות את החומצה מאירופה כך שכל הטיעונים לגבי זה שהמצב בישראל שונה פשוט אינם נכונים, מדובר בחומצה המיוצרת באירופה לפי תקנים אירופים. אולם בתקן האירופי מצויין מפורש שהוא מתאים גם לחומצה שיוצרה מהחומרים והשיטות שבהן נעשה שימוש בארץ עד 2009. לצערי התקנים הישראלים לא זמינים ברשת באופן חופשי.

4. דו"ח הNRC

בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC), סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים.

האמת כלל וכלל לא. דו"ח הNRC כלל לא עסק בהפלרה, אלא בתקנים האמריקאים שמאפשרים ריכוז של עד 4 מ"ג לליטר במי שתייה והדבר נכתב שם בפירוש (עמ' 11):

The committee’s conclusions regarding the potential for adverse effects from fluoride at 2 to 4 mg/L in drinking water do not address the lower exposures commonly experienced by most U.S. citizens. Fluoridation is widely practiced in the United States to protect against the development of dental caries; fluoride is added to public water supplies at 0.7 to 1.2 mg/L. The charge to the committee did not include an examination of the benefits and risks that might occur at these lower concentrations of fluoride in drinking water.

מכאן גם של שכל הטענות על סכנות כביכול בהפלרה שהדו"ח מצא אינן נכונות. מחברי הדו"ח כן סקרו רשימה ארוכה של מחקרים בנוגע לסכנות כלשהן עקב שתיית פלואוריד, והם מצאו שבמרבית המקרים או שהתופעות מתרחשות עקב חשיפה לכמויות גבוהות של פלואוריד כך שאינן רלוונטיות למי השתייה בארה"ב או שהמחקרים הם בעייתיים ואי אפשר להסתמך עליהם.

התוצאה הבעייתית המרכזית שהם מצאו היא שאנשים שצורכים מים בריכוז עם פלואוריד בריכוז  הקרוב למירבי המותר בארה"ב עלולים לפתח פלואורזיס של העצמות, תופעה לוואי ידועה של צריכת כמויות גדולות של פלואוריד במשך עשרות שנים. אולם לפני כן העריכו שהתקן האמריקאי מגן מפני התופעה הזאת. בכל מקרה אין זה רלוונטי לישראל שבה התקן המירבי נמוך בהרבה (1.7 מ"ג לליטר).

5. בעוד 20 שנה?

צריך לקיים את עיקרון ההיזהרות, ואם לא יודעים מה יהיו התוצאות בעוד 20 שנה אסור לעשות דבר.

לידיעת מר לשם, בישראל מפלירים מים כבר כמעט 30 שנה ובעולם כמעט 70. כלומר חיכו די הרבה זמן לפני שהתחילו וגם היום אחרי עשרות שנים עדיין סיכום המידע מראה כי ההפלרה בטוחה.

6. פתאלטים במים?

"בשנת 2008 מצאנו במים בהוד השרון אפטלטים ברמה הגבוהה פי עשרה מהתקן. זהו חומר מסרטן, תוצר של תהליך כימי בין חומרים שונים. זוהי פסולת של מפעלים שמייצרים פוספטים, ואת זה תו התקן מראש לא מחפש בכלל".

באמת אחרת לשם מרחיב יותר :

בדיקה אקראית שנעשתה ביוזמתי באחת מערי השרון10 (מאי 2009), נמצאו הדברים המדאיגים הבאים:
17.1 באזור ללא : ריכוז הפלואור 0.1 > מקג"ל, ריכוז הפתלאטים 5> מקג"ל.
17.2 אזור עם (חיבור מקורות): ריכוז הפלואור 0.7 מקג"ל, ריכוז הפתלאטים 86 מקג"ל פי 10 מהתקן המותר.
17.3 ניתוח הממצאים: היכן שנמצא פלואור, היה ריכוז הפתלאטים גבוה פי 10 יותר מאשר תקן משרד הבריאות11 מאפשר.

אני חושב שאנשים עם רקע בספקנות מדעית לא יתקשו לאתר את הבעיה בהסקת המסקנות פה. מתאם לא גורר סיבתיות ולכן אין בתוצאות שום הוכחה לקשר כלשהו בין ההפלרה לפתלטים. בוצעה פה רק בדיקה אחת כך שהסיכוי שמדובר בצירוף מקרים בלבד הוא די גבוה, לשם בשום מקום לא מצליח לשלול את האפשרות שמדובר בזיהום שמקורו אחר. לו הוא היה מצליח לשחזר את התוצאות בבדיקות נוספות אז היה הטיעון שלו חזק יותר. וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה:

17.5 בדגימה חוזרת, שנערכה באותו מקום לאחר כשבועיים, לא חזרה התופעה.

זהו המתאם בין החומצה לפתלטים נעלם בבדיקות חוזרות, כל הטיעון של לשם בעצם מתמוטט. אבל לשם לא נותן לעובדות לבלבל אותו:

יתכן והרכב החומצה פלואורוסיליצית שונה מעת לעת ובזמן שריכוזה הזמני גבוה היא מעכלת את הפלסטיק וגורמת להיווצרות הפטאלאטים.

ללשם כמובן אין שום הוכחות להשערתו זו, אולם היא מדגימה את מה שלדעתי היא צורת החשיבה שלו: לא משנה מה ההפלרה אשמה.

7.מה קורה בעולם?

משנת 1990 ועד היום מחליטות עוד ועוד מדינות בארצות הברית להפסיק להפליר כי הן מבינות מה קורה

במרבית מדינות העולם כבר הפסיקו לבצע הפלרה, ויש רק מדינה אחת בעולם נוסף לישראל שעדיין מחייבת בו – אירלנד".

עסקתי בכך ב-אז כמה מדינות באמת מפלירות?

בקצרה בארה"ב שיעור האזרחים השותים מים מפלירים רק עולה ובקליפורניה אף העבירו חוק המחייב הפלרה.

8. הוועדות נגנזו?

לדברי העותרים, ועדות הכנסת קראו פעמיים למשיבים להפסיק את ההפלרה, אך נענו בסירוב. גם ועדה שמינה משרד הבריאות עצמו לבדיקת הנושא המליצה להפסיק את ההפלרה, אך ההמלצות נגנזו.

עם כל הכבוד לועדות הכנסת הן אינן ועדות מקצועיות ואין להן סמכות לתת הוראות למשרד הבריאות. לעומת זאת הועדה המקצועית, ועדת עדין דווקא כן תמכה בהפלרה כמו שכתבתי בועדת עדין וההפלרה.