התגובה לעתירה נגד ההפלרה – חלק א'

לפני כארבעה חודשים בערך הגישה עמותה בשם איזון חוזר עתירה לבג"ץ כנגד ההפלרה. את כתב העתירה ניתן למצוא באמת אחרת . אני מפרסם את התגובה שלי לעתירה, התגובה שלי מתייחסת לחלק  העובדתי בעתירה. המספרים המופיעים בצד ימין מתייחסים למספר הפסקה או הפסקאות בעתירה שעליהם אני מגיב. אני ממליץ  לקרוא את העתירה ביחד עם התגובה כיוון שאחרת אם יקראו רק את התגובה שלי הקוראים עלולים לאבד את ההקשר שבהם הדברים נאמרים.

אני לא אתחיל מההתחלה כי לדעתי מיותר להתעכב על ההקדמה. מכיוון שמדובר בתגובה ארוכה אני אפצל אותה למספר חלקים.

תחילת התגובה:

18-23: החלק נפתח בקטע הנקרא "במה דברים אמורים". זהו קטע קצר ואני לא אתעכב עליו הרבה כי חלק מהדברים יחזרו בהמשך, מלבד דבר קצר. העותרים כותבים כי ההפלרה היא תהליך שבו מוסף חומר הנקרא פלואוריד למים, זוהי טעות כפי שכתבתי ברשומה על ההיבט הכימי של ההפלרה. פלואוריד הוא סוג החומר והחומצה הפלואורוסילצית היא אכן פלואוריד.

24-30: זהו החלק ההיסטורי בעתירה אשר מתאר ראשית ההפלרה בארה"ב, התגובה שלי מבוססת על הספר The Fight for Fluoridation של ההיסטוריון דונלד מק'ניל. בתחילה הם די מדייקים מלבד היפוך קטן של תאריכים, הגילוי שפלואור במי השתייה גורם לכתמים באמייל התרחש רק בשנת 1930. לעומת זאת הגילוי על יחס הפוך בין כתמים בשיניים לבין עששת התרחש קודם לכן.

עכשיו מתחילה הקונספירציה לצוץ עם הבאת הספר הונאת הפלואוריד והטענה שלו לפיה ההפלרה היא קונספירציה של הממשל בשביל להיפטר מפסולת של פרוייקט הגרעין. את הספר לא הצלחתי למצוא בשביל התחקיר לעתירה והוא גם לא חשוב לדעתי כי גם בעתירה לא מתבססים ממש עליו. אני אציין שבעבר יצא לי לעיין בו ושהרושם שלי הוא שמדובר בספר שמתעסק בדברים שהם לא ממש קשורים להפלרה ועל בסיסם בונה תיאוריות.

אתייחס רק לטיעון שלהם לגבי מלחמת קוריאה. השינוי בעמדת הרשויות בארצות הברית לגבי ההפלרה נבע עקב תוצאות הביניים של ניסוי גרנד רפידס. מדובר בניסוי שהחל בשנת 1945 ונמשך 10 שנים והיה הראשון שבדק עיר מופלרת באופן מלאכותי לעומת עיר שלא. תוצאות הביניים תמכו הראו שההפלרה יעילה. אמנם הדבר היה סמוך לפריצת מלחמת קוריאה, אולם אין קשר בין השניים.

31-34: המצב בעולם. העתירה פותחת בטענה שמדינות העולם פשוט חיקו את ארצות הברית בלי מחשבה. בהמשך הם מובאות מספר מדינות בעולם שבהן ניטען שההפלרה אסורה. מקור הרשימה הוא כנראה וויקיפדיה. המציאות מעט שונה:

בפינלנד למשל ההפלרה חוקית ונתונה לבחירת הרשויות המקומיות, בפועל רק עיר אחת בחרה להפליר והיא הפסיקה את ההפלרה ב1991, אבל ההפלרה עדיין חוקית. בהונגריה למשל היו ניסיונות הפלרה בשנות ה60 שנפסקו מסיבות טכניות ולא חודשו, אבל שוב אין איסור.  בהונג-קונג שהיא חלק מסין כן מפלירים ובחלקים אחרים של סין יש ריכוזים גבוהים פלואוריד במים. בהולנד הייתה תוכנית הפלרה פעילה אך בית המשפט שם מצא שלממשלה אין בסיס חוקי להפליר והם לא הצליחו להשיג רוב פוליטי בפרלמנט לשנות את החוק. במדינות אחרות כמו נורווגיה, גרמניה ואוסטריה  אמנם לא מפלירים, אבל מצאתי תימוכין לכך שיש להן איסור להפליר (להבדיל ממצב שבו הן החליטו שההפלרה לא כדאית או מתאימה להן).

בארה"ב בניגוד לטענות בעתירה שרק מחצית המדינות בארה"ב מפלירות כל המדינות מפלירות וב13 מדינות ומחוז קולומביה ופורטו ריקו ישנה גם חובת הפלרה. בין השנים 1999-2011 כ290 קהילות החלו להפליר וכ83 קהילות נוספות בחרו להמשיך את ההפלרה. בהשוואה ל230 הקהילות שהפסיקו להפליר בפרק הזמן הכפול של 1990-2010 הרי שהמגמה ברורה והיא עלייה. גם באוסטרליה יש מגמת גידול אם כי היא עלולה להבלם אחרי שחובת ההפלרה במדינת קווינסלנד בוטלה בנובמבר שעבר.

שימו לב לניסוח המטעה בפסקה 34 העוסק בכך שעדיין נשארו רק שתי מדינות שבהן חובת הפלרה, הניסוח מרמז שישנן מדינות נוספות שבהן הייתה חובת הופלרה והופסקה אולם אינו מציין זאת במפורש מכיוון שאין למיטב ידיעתי מדינות כאלה. הדבר הקרוב לכך ביותר שמצאתי היא דרום אפריקה שבה הועבר חוק לחובת הפלרה ב2003, אולם הוא לא נכנס לתוקף עקב התנגדות.

בנוסף הוא מתעלם ממדינות כמו ארצות הברית שבהן לחלק מהמדינות ישנה חובת הפלרה.

35-38: היסוד הטבעי: העתירה פותחת בטענה הנכונה שעצם העובדה שחומר מסויים נמצא באופן טבעי במים לא הופכת אותו לטוב או בטוח. אולם במקרה של הפלואוריד הוא לא נחשב בטוח במינונים של ההפלרה רק כי הוא טבעי, אלא כי ניסיון של שנים של שתייה שלו בריכוזים טבעיים הראו כי הוא בטוח.

פלואוריד נמצא במים באופן טבעי החל מריכוזים אפסיים וכלה בריכוזים של יותר מ10 ואף 20 מ"ג לליטר. אנשים שתו מים אלו משחר האנושות, אולם רק במאה ה20 גילינו את זה. הניסיון לטעון כאילו הריכוז בטבע נמוך יותר מזה שאליו מפלירים היא הטעייה, הריכוז משתנה באיזורים שונים. מחקרים על קהילות באיזורים שונים לימדו אותנו ששתיית מים עם ריכוז הפלואוריד שאליו מפלירים היא בטוחה. ההפלרה נועד לחקות את אותו מצב טבעי בטוח.

מבחינה כימית אין הבדל בין שתיית מים מופלרים לבין שתיית מים עם ריכוז טבעי זהה של פלואוריד. בשני המקרים האוכלוסייה שניזונה מאותו מקור מים תקבל באופן אחיד את אותו מינון פלואוריד. לכן נקבעו תקנים מירביים לריכוז במים של הפלואוריד כדי למנוע נזקים בריאותיים. התקנים בעצם אומרים מהו הריכוז המירבי שאליו ניתן לחשוף אנשים לפרק זמן מסויים בלי שייגרם להם. לתקנים לא משנה מה מקור הפלואוריד.

בישראל מפלירים עד למינון של 1 מ"ג לליטר והריכוז המירבי המותר הוא 1.7 מ"ג לליטר. בארה"ב הריכוז המירבי הוא 4 מ"ג לליטר (אם כי הוא נמצא תחת בחינה מחדש) ובאיחוד אירופי 1.5 מ"ג לליטר. המקודה שבמדינות המערב המתקדמות הקביעה שאין בעייה בריאותית בשתיית מים עם ריכוז הפלואוריד שאליו מפלירים. גם במדינות האיחוד האירופי שלא מפלירות. הן בעצם אומרות "תראו אצלנו הגענו למסקנה שלא צריך להוסיף פלואוריד למים, אבל אם כבר יש לכם מים עם ריכוז כזה של פלואוריד אין בעייה שתשתו אותם".

לבסוף יש לציין שבעתירה  צויין שמשרד הבריאות דורש הפלרה לריכוז של 1.4-1.7 מ"ג לליטר. זוהי טעות שמצביעה על כך שהעותרים אינם בקיאים בנהלי ההפלרה בארץ.  1.4-1.7 מ"ג לליטר הם הריכוזים המירביים המותרים באיזורים שונים בארץ, הריכוזים להפלרה הם 0.8-1.0 מ"ג לליטר בהתאמה. זו דוגמא לחוסר מקצועיות של העותרים.

39: החומצה הפלואורסיליצית: העותרים שוב הפעם חוזרים על הטענה השגוייה שהיא לא פלואוריד כמו כן הם גם טוענים שמדובר ברעל. כמו שכתבתי ברשומה על הפלרה מהבחינה הכימית החומצה היא סוג של פלואוריד ולמרות שהיא רעילה בריכוזים גבוהים בריכוזים שבהם היא מוחדרת למים היא מתפרקת לגורמיה כולל יון הפלואוריד. בשל אופן הייצור שלה ייתכן שיהיו בחומצה חלק מזערי של מתכות כבדות, אולם אין זה בהכרח הדבר. לכן יש גם תקנים לחומצה שנועדו למנוע שמינונים לא בטוחים של המתכות הללו יגיעו למים. מה שכתבתי מקודם על ריכוזים טבעיים של פלואוריד נכון גם לשאר היסודות.

40: תקנות חומרים מסוכנים : בעתירה מצויין כי החומצה הפלואורוסיליצית נמצאת ברשימה בתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור) התשנ"ו 1996, העותרים טוענים כי זה מגדיר את החומצה כפסולת מסוכנת. אולם עיון בצו החומרים המסוכנים מלמד כי החומרים שברשימה הם אלו שזכאים לפטורים מחלק מהדרישות בחוק החומרים המסוכנים. אין קשר בין טענות העותרים לבין משמעותן האמיתי של התקנות.

41-43: העותרים מציגים מסמך של מזון לחיות המופק מפוספט שמלמד שבמהלך תהליך ההכנה של המזון הפלואוריד שבפוספט מוצא ממנו וזועמים על כך שנותנים לאנשים לשתות פלואוריד אבל לחיות לא. הטענה שלהם מגוכחת מכיוון מכיוון שהם מתעלמים מריכוז הפלואוריד במזון:  3.5-4%. לשם השוואה בריכוז במים מדובר ב35-40 גרם לליטר מים – יותר מפי 20000 מעל הריכוז המירבי המותר של פלואוריד במים ו35000-40000 יותר מאשר הריכוז אליו מפלירים. ריכוז כ"כ גבוה אכן מסוכן, אולם בהפלרת המים כלל לא מתקרבים אליו. למעשה גם אם תהליך ההוצאה של הפלואוריד מהפוספט יצליח להוציא 99.99% ממנו הרי עדיין בסוף התהליך הריכוז שיישאר יהיה גבוה יותר מזה שאליו מפלירים. הקטע הקצר הזה פשוט לא רלוונטי לעניין ההפלרה.

44-45: פגיעה בצנרת: העותרים טוענים שהפלואוריד גורם להמסת חומרים בצינורות המים. הם מציינים את אהוד לשם כמקור שלהם. לפי מה שאני הצלחתי למצוא התרומה של הפלואוריד לקורוזיה בצינורות הינה שולית לכל היותר. למעשה הסיליקאטים של החומצה הפלואורוסיליצית אף תורמים לייצוב והקטנת הקורוזיה.

46-50: הודו: העותרים מגיבים לטענתו של משרד הבריאות שמטרת ההפלרה היא הגעה למצב שקיים באופן טבעי במקומות מסויימים. העותרים משום מה החליטו לקחת את הודו כדוגמא. בהודו יש אמנם איזורים רבים שבהם ריכוז גבוה של פלואוריד במים והוא גורם לתופעה מוכרת הנקראת פלואורוזיס של השלד המתבטאת בכאבים ומגבלות בתנועה (מקורות: 1,2,3 ). אבל התופעה הזו אינה מתרחשת בשתיית מים עם ריכוזים נמוכים יותר. הריכוז המירבי  המותר בהודו הוא 1.5 מ"ג לליטר, אין שום מגבלה על שתיית מים בריכוז שאליו מפלירים.

בכלל כל הטיעון הזה הוא פשוט לדעתי דבילי (מצטער אבל אין לי מילה אחרת). משרד הבריאות אומר שהוא מפליר ל1 מ"ג לליטר שקיים באופן טבעי במספר מקומות בעולם אז התגובה שלהם היא שבמקומות עם ריכוז הרבה יותר גבוה מהתקן יש בעיות בריאות. ידוע שיש בעיות בגלל זה התקן. התגובה שלהן פשוט לא קשורה לטענה של משרד הבריאות. אני מסתכל על המשפט הבא שלהם:

ובכן אם הודו סובלת מעודף פלואוריד במים , ישראל אמורה לעשות מאמץ להגיע לתוצאה דומה באופן מלאכותי! על כן חייכו העותרים בתחילת פרק זה.

אין לי מושג איך להתייחס לזה, ישראל לא מנסה להגיע לאותו מצב כמו הודו, מבט קצר על המספרים מבהיר זאת בבירור. אז מה המקור של המשפט הזה?  בורות או אולי חוסר אכפתיות? אין לי מושג, אבל זה לא מלמד עליהם דברים טובים.

בחלק זה העותרים מזכירים אירגון בשם החברה הבינלואמית למחקר הפלואוריד. למרות השם המפוצץ של הארגון לא מדובר בארגון מחקר מדעי אמיתי, אלא בארגון של טרחנים בלתי נלאים (cranks באנגלית) הידוע כמתנגד להפלרה. הארגון לא שונה עקרונית מארגונים כמו המרכז הבינלאומי לחקר ה11 בספטמבר שהוא קבוצה של אנשי תיאוריות קונספירציה. לחברה הבינלואמית למחקר הפלואוריד ישנו ביטאון בשם Fluoride  אשר לפעמים משמש את מתנגדי ההפלרה כמקור ל"מחקרים".

זהו הסוף של חלק א' של התגובה שלי. את ההמשך אני אשתדל לפרסם בהקדם.